הפ"ב 20278-10-18

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לקבל את הבקשה לאישור פסק הבוררות, ולדחות את הבקשה לביטולו. הסכסוך בין הצדדים נובע מהסכם בעלי מניות, הכולל תניית בוררות בכתב. למרות שלא קוים מנגנון הבוררות הקבוע בהסכם, אין בחריגה כדי להצדיק את ביטול פסק הבוררות או את הקביעה כי לא התקיים הסכם בוררות. בית המשפט דוחה גם את הטענה כי יש לבטל את פסק הבוררות בשל השיהוי בהגשת הבקשה לאישור. הבקשה הוגשה למעלה מחמש שנים לאחר מתן פסק הבוררות, וחוק הבוררות אינו קובע מגבלת זמן לבקשות מסוג זה. בית המשפט מוסיף וקובע כי עילות הביטול לפי סעיפים 24(1), 24(4), 24(5) ו-24(6) לחוק הבוררות אינן חלות במקרה זה משום שההליך הסתיים בהסכם פשרה בין הצדדים. יתר על כן, גם אם טענות אלה היו נדונות לגופן, הן היו נדחות, שכן לא היה עיוות דין. לבסוף, בית המשפט מורה לבראון לשלם לברניג את הוצאותיו ושכר טרחת עורך דינו בסך 12 אלף שקל בתוך 30 יום.