סע"ש 18443-11-18

תקציר

התובעת, רוקחת המועסקת בחברה הנתבעת, טענה כי התפטרה בנסיבות המזכות אותה בפיצויי פיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים. היא טענה כי הנתבעת הפרה את חובותיה בכך שלא סיפקה סביבת עבודה סבירה, ותבעה פיצויים בגין אפליה על רקע הריון והורות, וכן בגין הפרת הבטחת קידום והעלאת שכר. בית המשפט קבע כי התובעת לא הצליחה להוכיח את טענותיה. באשר לתביעה לפיצויי פיטורים, מצא בית הדין כי סדרי העבודה של התובעת, לרבות משמרותיה, נופלים בגדר הפררוגטיבה הניהולית של הנתבעת, והתובעת לא הוכיחה כי הנתבעת הפעילה זכות זו בחוסר תום לב. בית המשפט דחה גם את טענת התובעת כי היא זכאית להעלאה בשכר או לקידום, שכן היא לא הוכיחה כי ניתנו לה הבטחות כאלה או כי הנתבע נהג להעלות שכר לפי ותק. כמו כן, בית הדין לא מצא כל ראיה לאפליית התובעת מחמת הריון או הורות, או לסביבת עבודה עוינת שיצרה הנתבעת. לשיחותיה של התובעת עם קופאית, אשר הצביעו לכאורה על סביבה עוינת, לא ניתן משקל רב, שכן הקופאית לא העידה והשיחות התקיימו שנתיים לאחר התפטרות התובעת. ככלל, קבע בית המשפט כי התובעת לא הצליחה להוכיח את טענותיה ודחה את בקשתה לסעד. בנוסף, בית המשפט הורה לתובעת לפצות את הנתבעת בגין הוצאותיה המשפטיות ושכר טרחת עורך דין.