תלה"מ 45190-03-19

תקציר

בעקבות נישואין שהסתיימו בפירוד, התגלע סכסוך בין בני הזוג הצעירים לשעבר בנוגע למשמורת על ילדם הקטין והסדרת הסדרי ראייה עבור השהות של הילד עם כל הורה. האם, המתגוררת ב- XXX, מבקשת משמורת מלאה, ואילו האב, המתגורר ב- XXX, שואף לזכויות ביקור מורחבות. בית המשפט מכיר בסכסוך החריף שסבב תחילה סביב הפרידה, אך מכיר בהתקדמות שהושגה לקראת הקלת הסכסוך בהתערבות שיפוטית ובסיוע של עובדת סוציאלית. על פי ההסדר הנוכחי, הילד שוהה בעיקר עם האם ומבלה עם האב בימי שני וחמישי במהלך השבוע ובכל סוף שבוע שני. האב מבקש זכויות ביקור נוספות, לרבות שהות ממושכת בסוף השבוע. בית המשפט, השואף למעבר הדרגתי, פוסק לטובת שמירת ההסדר הקיים עד הגיעו של הילד לגיל ארבע. עם הגעתו לאבן דרך זו, הילד יבלה שני לילות בשבוע עם האב, כולל שני וחמישי, ולילה נוסף בסופי שבוע, ליצירת שגרה עקבית. בית המשפט גם מתווה לוח זמנים להסדרי ראייה בחגים, ומחלק את החגים שווה בשווה בין ההורים. כדי לקדם שיתוף פעולה הורי, פסק הדין מחייב הדרכה ותיאום הורי באמצעות רכזת הורים, תוך שימת דגש על האחריות המשותפת של ההורים. האם מוגדרת כאפוטרופוס מבחינה משפטית לצרכים מנהליים, מבלי לגרוע מזכויותיו וחובותיו של האב. פסק הדין שואף לצמצם את התערבות בית המשפט בתקשורת השוטפת של ההורים, לעודד אותם לנהל באופן עצמאי חילוקי דעות עתידיים ולהתמקד בטובת בנם.