ת"א 3082/99

תקציר

התביעה היא לפיצוי בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים שהוגש על ידי הולך רגל שנפגע מרכב וסבל מחבלות קשות. הנתבע אינו חולק על אחריות אך המחלוקת היא על גובה הנזקים. התובע עבר ניתוחים רבים ואושפז למעלה משלושה חודשים. היא נותרה עם נכויות וצלקות קבועות. הנכות הרפואית שלה נקבעה בשיעור של 64.3% והנכות התפקודית בשיעור של 58%. בית המשפט פסק לתובע פיצויים שונים. בגין הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, חושב המענק על בסיס פוטנציאל השתכרות חודשי של 5,000 שקל, החל משנת 2010 ועד להגעתה לגיל פרישה. כמו כן נפסקו לתובע פיצויים בגין עזרה מהזולת בעבר ובעתיד, הוצאות נסיעה, הוצאות רפואיות, כאב וסבל ואובדן הנאת חיים. הסכומים שנפסקו היו לעתים קרובות נמוכים ממה שנתבע בשל חוסר ראיות או דרישות מוגזמות. כך למשל, התביעה להתאמות דיור נדחתה מאחר שהתובע לא הציג כל ראיה לצורך. הסכומים שנפסקו יופחתו גם מתקבולי המוסד לביטוח לאומי ומתשלומים קודמים ששילם הנתבע. שכר טרחת עורכי דין של 13% היה אמור להתווסף לסכומי הפיצוי. ככלל, פסק דין מקיף זה פסק לתובע פיצוי משמעותי בגין הפגיעות הקשות שנגרמו לו בתאונת הדרכים.