ת"א 1034/07

תקציר

פסק הדין דוחה את טענת התובעים כי סבם הגיע בשנות ה-40 להסכם חליפין עם האחים יונס בנוגע לשתי חלקות אדמה ליד ערערה. התובעים ביקשו לאכוף הסכם נטען זה ולהעביר את כל הזכויות בחלקה אחת לעצמם ואת כל הזכויות בחלקה השנייה לאחים יונס וליורשיהם. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לקיומו של ההסכם, במיוחד בהתחשב בכך שהוא היה לכאורה בעל פה והצדדים המעורבים הלכו לעולמם. השופט קבע כי החזקה לבדה אינה מעידה על בעלות, מה גם שחילופי זכויות העיבוד הוסכמו לתקופות ממושכות. זאת ועוד, רישום הזכויות בטאבו בעקבות הליכי הפשרה בשנות הארבעים סתר את טענות התובעים. גם הסכמי האשרור שנחתמו בשנת 2007 התייחסו רק לחלוקת זכויות השימוש ולא היוו ראיה להעברת בעלות. מאחר שהתובעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם, דחה בית המשפט את בקשתם לשינוי רישום המקרקעין. הדבר הפך את הדיון בתוקפם של הסכמי רכישה הקשורים לקרקע. התובעים חויבו לשלם הוצאות משפט בסך 15,000 ₪ לשני הנתבעים שהתנגדו לקבלת התביעה. ההחלטה התקבלה ללא נוכחות הצדדים וניתנה ביום 08/05/2011.