עת"א 50520-04-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **כותרת התיק:** עת"א 50520-04-25 לוי (אסיר) נ' שירות בתי הסוהר. **בית המשפט:** בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. **תאריך פסק הדין:** 8 בדצמבר 2025. **השופטת:** אילה אורן. **מהות העתירה:** העותר, אסיר, ביקש לאפשר לו לרכוש כרית אורתופדית, ולחלופין להחזיר לו כרית אורתופדית שנלקחה ממנו בעת חיפוש בתאו. טענתו המרכזית היא כי הוא סובל מבלט דיסק צווארי ועל כן זקוק לכרית אורתופדית על מנת להקל על כאביו. **הרקע העובדתי:** * העותר מרצה עונש מאסר ממושך (24 שנים) בגין עבירות חמורות. * הוא אובחן עם בעיה אורתופדית בעמוד השדרה הצווארי (בלט דיסק) והוא במעקב אורתופדי מאז שנת 2020. * העותר טוען כי משנת 2021, בעקבות החמרה בכאביו, רכש כרית אורתופדית שסייעה לו. * באפריל 2025, בעקבות חיפוש בתאו, נלקחה הכרית, ובקשתו לרכוש חדשה או לקבל בחזרה את הישנה נדחתה. * שב"ס טען כי "כרית אורתופדית" אינה חפץ המותר בהחזקה, וכי אין התוויה רפואית מפורשת לשימוש בכרית זו מצד רופאי שב"ס. עוד נטען כי מדובר בהגדרה שיווקית ולא רפואית. **העקרונות המשפטיים המרכזיים:** 1. **חובת שב"ס לספק תנאי כליאה הולמים וטיפול רפואי:** * פסק הדין מתבסס על סעיפים 11ב ו-74 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, הקובעים כי שב"ס מחויב לספק לכל אסיר תנאי כליאה הולמים ואת הטיפול הרפואי הדרוש לשם שמירה על בריאותו. * עקרונות הטיפול הרפואי מעוגנים בפקודות נציבות שב"ס, לרבות שמירה על בריאות האסיר לפי דרישת רופא שב"ס. 2. **התערבות שיפוטית בהחלטות מקצועיות:** * הלכה פסוקה היא כי בית המשפט לא יתערב בהחלטות מקצועיות של גורמי רפואה מומחים, מקום שמדובר בהחלטה סבירה ומידתית. * קיימת חובת ריסון רבה בביקורת שיפוטית על גורמים מקצועיים, ובפרט מומחים (מוזכרים פסקי דין רלוונטיים: רע"ב 2135/22 בן אבו; רע"ב 4082/20 פרץ). 3. **מעמד חוות דעת רפואיות:** * **חוות דעת מטעם שב"ס:** פסק הדין נותן משקל רב לעמדתם המקצועית והעדכנית של רופאי שב"ס, אשר בחנו את התיק הרפואי של העותר. * **חוות דעת פרטית:** פסק הדין מבחין בין חוות דעת פרטית לבין עמדת גורמי הרפואה המקצועיים של שב"ס. במקרה זה, נדחתה חוות הדעת הפרטית של ד"ר גורן, משנערכה ללא בדיקה פיזית ועל יסוד שיחה טלפונית, ומשכך לא נמצא להעדיפה על פני עמדת רופאי שב"ס. * **ועדת מומחים:** בית המשפט התייחס גם לדוח סיכום של ועדת מומחים מטעם שב"ס, אשר מצאה כי הכרית המבוקשת אינה אביזר רפואי אלא מוצר "נוחות". 4. **הבחנה בין מוצר רפואי למוצר נוחות:** * העקרון המרכזי שעמד בבסיס ההחלטה הוא ההבחנה בין צורך רפואי לבין העדפת נוחות. שב"ס טען, ובית המשפט קיבל, כי "כרית אורתופדית" היא לרוב הגדרה שיווקית ולא הגדרה רפואית מוכרת, וכי במקרה זה, אביזר מסוג זה מסווג כמוצר נוחות. * הדבר עולה בקנה אחד עם העובדה שאין התוויה רפואית מפורשת מצד רופאי שב"ס לשימוש בכרית כזו, בניגוד למקרים דומים אחרים שבהם התקבלו עתירות. 5. **חפצים המותרים בהחזקה לפי נהלי שב"ס:** * פסק הדין מדגיש כי "כרית אורתופדית" אינה חפץ המותר בהחזקה על פי פקודת הנציבות 04.33.00 (החזקה, אחסנה ושינוע פריטי ציוד של אסירים), ואינה נכללת בהיצע המוצרים הניתנים לרכישה במרכז המכר (פקודת הנציבות 04.32.00). 6. **ההבחנה בין מקרים:** * בית המשפט מודע לכך שבתי משפט שונים נחלקו בשאלת האפשרות לאסירים להשתמש במוצרים "אורתופדיים". הוא מציין כי במקרים שבהם התקבלו עתירות, הדבר היה לעיתים קרובות על יסוד המלצות רפואיות מפורשות. בענייננו, בניגוד למקרים אלו, לא נמצאה התוויה רפואית. **חידושים משפטיים או דגשים מיוחדים:** * **החלת עקרון הריסון השיפוטי על החלטות שב"ס בנוגע למוצרי נוחות:** פסק הדין מחזק את הגישה לפיה התערבות שיפוטית בהחלטות של שירות בתי הסוהר, במיוחד בנוגע להיתר החזקת חפצים ומוצרים, תהיה מצומצמת כאשר ההחלטה מבוססת על שיקולים מקצועיים סבירים ועל נהלים פנימיים. * **דגש על "התוויה רפואית" כבסיס לדרישה:** פסק הדין מחדד את הדרישה לקיומה של "התוויה טיפולית רפואית" מצד הגורמים הרפואיים המוסמכים בשב"ס, כבסיס הכרחי לאכיפת דרישה לשימוש במוצר מסוים (כמו כרית אורתופדית), גם אם האסיר מציג אישורים רפואיים פרטיים. * **הפרדה בין "מוצר רפואי" ל"מוצר נוחות" בהקשר של אסירים:** פסק הדין מבסס את ההבחנה המשפטית והמעשית בין אביזרים רפואיים הנחוצים לטיפול או למניעה, לבין מוצרי נוחות, אשר מותרים פחות במסגרת כליאה, במיוחד אם אין להם אישור רפואי רשמי משב"ס. * **שימוש בחומר חסוי:** הוגש לעיון בית המשפט מסמך חסוי מאת אגף המבצעים של שב"ס, הנוגע לשיקולי ביטחון. הדבר מצביע על כך ששיקולים ביטחוניים יכולים להיות רלוונטיים בהחלטות הנוגעות לחפצים המותרים לאסירים, אך הדבר לא פורט בפסק הדין עצמו. * **התייחסות למגמה אפשרית של הרחבת מגוון מוצרים:** השופטת מציינת כי הביעה את דעתה בעבר על הצורך לשקול הרחבת מגוון הכריות המוצעות לרכישה במרכז המכר, והובהר כי הדבר נבחן. אמירה זו עשויה להצביע על הכרה מסוימת בצורך להתאים את ההיצע לאוכלוסיית האסירים, אך עדיין בכפוף לשיקולים הרפואיים והביטחוניים. * **הבחנה בין חוות דעת פרטית שנערכה ללא בדיקה פיזית לבין חוות דעת של גורמי שב"ס:** פסק הדין מדגיש את החשיבות של בדיקה פיזית כבסיס לחוות דעת רפואית, ומקנה משקל מכריע יותר לעמדת הגורמים הרפואיים בשב"ס, שכן הם מלווים את האסיר באופן שוטף. **מסקנת בית המשפט:** בהתבסס על העדר התוויה רפואית מפורשת מצד רופאי שב"ס, סיווג הכרית כמוצר נוחות ולא מוצר רפואי, והיותה חפץ שאינו מותר בהחזקה או ברכישה לפי הנהלים, בית המשפט קבע כי החלטת שב"ס לדחות את העתירה היא סבירה ואין להתערב בה. לפיכך, העתירה נדחתה.