ע"פ 30766/06

תקציר

שני ערעורים נפרדים אך מאוחדים הוגשו על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים בעבירות נהיגה בשכרות. הערעור הראשון, ע"א 30767/06, עניינו של המשיב מס' 1, שהורשע בנהיגה בשכרות ונגזרו עליו שלושה חודשי מאסר על תנאי, שנתיים פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה וקנס בסך 2,000 ₪. בערעור השני, ע"א 30766/06, מדובר במשיב מס' 2, שהורשע אף הוא בנהיגה בשכרות ונגזרו עליו 45 ימי מאסר על תנאי, שנתיים פסילה וקנס בסך 1,000 ₪. המערער טען להחמרת הענישה, תוך הדגשת חומרת עבירות הנהיגה בשכרות והצורך בהרתעה. עם זאת, עורכי הדין של המשיבים הצדיקו את מעשיהם בנסיבות מקלות. לגבי המשיב מס' 1 נטען כי הוא מסיע את רכבו מחשש לגניבה, ואילו בא-כוחו של המשיב מס' 2 טען כי עיסוקו של מרשו מחייב אותו לטעום מאכלים אלכוהוליים, והוא נוסע מרחק קצר. השופט, בהסכמה עם המערער, האריך את תקופות הפסילה ל-32 חודשים, תוך הדגשת הצורך לנהוג בחומרה בנושא נהיגה בשכרות. עם זאת, השופט לא הטיל מאסר נוסף, מתוך סברה כי העונשים הנוכחיים מרתיעים מספיק. לפיכך, השופט החליט לקבל חלקית את הערעורים, ובכך האריך את תקופת הפסילה תוך שמירה על יתר העונשים.