סע"ש 1677-12-20

תקציר

התובעת, עובדת ותיקה ומקצועית של הנתבעת, תבעה פיטורים שלא כדין ותבעה זכאויות כספיות לעניין פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה ודמי חופשה ומחלה על בסיס רכיב שכר המכונה "גמול חודשי". השופטת מצאה כי התובעת פוטרה בשל סכסוכים בין-אישיים עם עמיתים לעבודה, אשר החריפו עם הזמן למרות ניסיונות המעסיק לפתור אותם. נימוקי הפיטורים נמצאו רלוונטיים וחוקיים, וחובת תום הלב של המעביד התקיימה. לפיכך, נדחתה טענת הפיטורים שלא כדין. באשר לזכאויות הכספיות, נמצא כי "התגמול החודשי" אינו חלק משכרו הקובע של התובעת לפיצויי פיטורים והפרשות לפנסיה בשל היותו רכיב תמריץ הקשור לביצוע ולמטרות הדורשות מאמץ מיוחד. התובעת לא הוכיחה כי רכיב שכר זה שולם עבור עבודה רגילה או כי לא היה מותנה. עם זאת, השופטת ציינה כי לא הובהר רף המינימום לקבלת בונוס זה, והוא עשוי להוות חלק משכרו של התובע. השופטת נתקלה בקשיים בניהול התיק בשל הגשות לא ברורות והיעדר פרטים וחישובים לגבי טענות התובע, דבר המקשה על מתן סעד. זאת ועוד, טענות התובעת בדבר הפרשי דמי מחלה ודמי חופשה הוצגו בצורה חלשה, ותביעת ההתיישנות של הנתבעת בגין חלק מהתקופה התקבלה. לאור ממצאים אלה, התביעה כולה נדחתה מבלי שנפסקו הוצאות למי מהצדדים, בהתחשב במצבו הכלכלי של התובע.