רע"פ 7156/03

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין עבירת חניה של נכה. המבקש, בעל תג נכה, הורשע באי ציות לתמרור בכך שחנה באזור אסור לעצירה. לטענתם, כאדם עם מוגבלות הוא רשאי להחנות את רכבו שלא כדין בתנאים מסוימים הקבועים בחוק חניה לנכה. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורם, בקובעו כי על המבקש מוטל נטל ההוכחה להוכיח כי התקיימו כל ארבעת התנאים. תנאים אלה כוללים זמינות של מקומות חניה מוסדרים לנכים בקרבת מקום, היעדר מקומות חניה מותרים אחרים וחניה שאינה מסכנת עוברי אורח או מפריעה לתנועת הולכי רגל. המבקש לא טען או הוכיח די הצורך כי תנאים אלה התקיימו. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי המבקשים לא הצליחו לעורר כל ספק באשר לזכאותם ל"הגנה" שמקנה חוק חניה לנכים. כתוצאה מכך, החליטה השופטת כי אין צורך להתעמק במידת ההוכחה הנדרשת, ובקשת רשות הערעור נדחתה. החלטה זו התקבלה מתוך הבנה כי המבקש אינו עומד די הצורך בקריטריונים לפטור מאחריות פלילית. לפיכך, ההרשעה המקורית עמדה בעינה, ובקשת רשות הערעור נדחתה.