רע"א 4083/15

תקציר

בפרשה משפטית של מהנדס ויזם שתבעו פיצויים בסך 41,214,600 ₪ מהמוסד לביטוח לאומי בגין רשלנות לכאורה ולשון הרע בגין הליכי הוצאה לפועל לא תקינים הקשורים לחוב מזונות ילדים, דחה בית המשפט העליון בקשה למתן רשות ערעור על החלטות קודמות ששללו פטור מלא מאגרה בגין התיק. בתחילה, בקשתו של המבקש לפטור מאגרה נענתה באופן חלקי על ידי הרשם, שהתיר תשלום מחצית האגרות בתשלומים, לאחר שמצא כי אי כושרו הכלכלי של המבקש סביר במידה מסוימת, אך גם קבע כי אין בתביעה עילה מספקת המצדיקה פטור מלא על סמך הראיות ועמדות הסיוע המשפטי. כאשר סכום התביעה הופחת מאוחר יותר, ביקש המבקש שוב פטור מלא, אך זה נדחה שוב, מה שחיזק את היעדר עילה מספקת. הערכאות הנמוכות יותר אישרו החלטה זו, והותירו את התביעה על תילה שברירית עם ליקויים בולטים בעדות המומחה התומכת בתביעה. בערעור נוסף אישר בית המשפט העליון פסקי דין אלה, והדגיש כי התיק אינו מציג סוגיות בעלות עניין משפטי או ציבורי משמעותי מעבר לעניינים אישיים, ובכך דחה את הרעיון של קבלת ערעור "גלגול שלישי". צוטטה תקנה 14(ג), המדגישה את הצורך של בית המשפט לקבוע אם הליך מגלה עילה, במיוחד במקרים של תביעות גדולות, מנופחות לכאורה, העלולות להכביד על משאבי הציבור. כתוצאה מכך, פסק הדין הסופי הותיר על כנו את הפיטורים ללא פסיקת הוצאות, וסיים את ההליך המשפטי ביום 23.8.2015.