ה"פ 3050-12-18

תקציר

פסק הדין מאשר את בקשת המבקשים למתן פסק דין הצהרתי ופינוי כנגד המשיבים. המבקשים, בעלי דירה, השכירו אותה למשיבים בשנת 1997. לאחר שהמשיבים צברו חוב בדמי שכירות, הגיעו הצדדים בשנת 2009 להסכם פשרה, לפיו ימכרו המבקשים את הדירה למשיבים. בהסכם נקבע כי אם המשיבים לא יעמדו בתנאי התשלום, יהיה עליהם לפנות את הדירה. המבקשים טענו כי המשיבים לא עמדו בתנאי ההסכם וביקשו פסק דין הצהרתי בעניין זה ופינוי. המשיבים טענו כי המבקשים ויתרו על זכותם לתבוע בשל השיהוי המוגזם. עם זאת, בית המשפט מצא כי חששם של המבקשים מפני המשיב האלים היה מובן והשיהוי אינו מצדיק את דחיית התביעה. זאת ועוד, המשיבים לא הוכיחו כי הגנתם נפגעה או כי המבקשים פעלו בחוסר תום לב. בית המשפט הסכים עם גרסת המבקשים לאירועים ולראיות, והגיע למסקנה כי המשיבים לא עמדו בתנאי התשלום. משכך, היו המבקשים זכאים לפסק הדין ההצהרתי המבוקש ולפינוי. עם זאת, על מנת לאפשר למשיבים שהות למצוא דיור חלופי, נקבע צו הפינוי לחודש ספטמבר 2019.