ת"א 30126-08-21

תקציר

הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל ביקש לעכב את ההליכים שהגיש נגדו המרכז הישראלי לפלסטיקה וגומי (1986) בע"מ, בנימוק של תניית בוררות חוזית בין הצדדים. המרכז לפלסטיקה תבע את הטכניון בשל מחלוקת בנוגע לליקויים מבניים וחשמליים בבניין ששכרו מהטכניון. הטכניון ביקש עיכוב הליכים, ובית המשפט נעתר לכך, והפנה את העניין לבוררות בהתאם להסכם בין הצדדים משנת 1956. כמו כן הורה בית המשפט למרכז לפלסטיקה לכסות את הוצאות המשפט של הטכניון, בסך 11,700 שקל. השופט הדגיש כי שיקולי בטיחות צריכים לקבל עדיפות על פני סכסוכים משפטיים ועודד את שני הצדדים להתייחס בדחיפות לכל סיכון פוטנציאלי. ההחלטה לעכב את ההליכים בבית המשפט התקבלה לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, שכן התקיימו כל התנאים לבוררות. יתר על כן, השופט ציין כי ההסכם משנת 2015 בין הטכניון לדייר אחר, תוך התייחסות לסמכות בית המשפט, אינו מבטל את הסכם הבוררות המקורי משנת 1956. גם טיוטת הסכם השכירות הבלתי חתומה שהציג הטכניון בשנת 2014 לא הספיקה כדי לעקוף את סעיף הבוררות הקיים.