בר"מ 3271/21

תקציר

המבקשים, בעלי נכס בתל אביב, ביקשו היתר בנייה להקמת גזיבו בשטחם, דבר שדרש הקלה בשל חריגה מקו הבניין האחורי. ועדת המשנה אישרה את ההיתר שלהם, תוך הדגשת התקנות הספציפיות המאפשרות בנייה מסוימת של ביתנים. נערכה שומה להיטל השבחה, עליה חלקו המבקשים, שהובילה למינוי שמאי מכריע. שמאי זה צידד במבקשים, וקבע כי הגזיבו הוא זכות קיימת לפי תקנות חישוב המקרקעין, ולכן ההיטל צריך להתחשב רק בשיפורים תכנוניים. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ערערה, אך ועדת הערר דחתה אותה בטענה להבחנה בין הקלות חדשות לבין אלה המאפשרות זכויות קיימות. מאוחר יותר קיבל בית המשפט לעניינים מנהליים באופן חלקי את ערעור הוועדה, ודרש בדיקה נוספת של מה שניתן היה לבנות ללא ההקלות. המבקשים ביקשו לערער על החלטה זו, בטענה שהיא עלולה להטיל באופן בלתי הוגן היטלים על זכויות הפטורות בדרך כלל. עם זאת, בית המשפט הגיע למסקנה כי בית המשפט לעניינים מנהליים פירש נכונה את התקנות הנוגעות להקלות והשבחה, דבר המחייב בחינה מחודשת של זכויות בנייה קיימות לעומת חדשות. בסופו של דבר, הבקשה לערר נוסף נדחתה, ללא הטלת הוצאות, תוך הבהרה כי הליכי ההקלות צריכים להכיר בזכויות טבועות שאינן נפגעות מהיטלי השבחה, אלא אם הבנייה מחייבת את ההקלה.