ת"א 14909-08-17

תקציר

התובעים והנתבעים מצויים בסכסוך על החזקה בחלקת קרקע המסומנת כחלקה 16, הממוקמת בתל אביב. התובעים, שהם הבעלים המשותפים של הקרקע, טוענים כי הנתבעים פלשו לקרקע ללא ידיעתם ובנו מבנה, תוך שהם דורשים מהנתבעים לפנות את השטח הכבוש שלא כדין. הנתבעים טוענים כי ברשותם הסכם שכירות מוגן והם מחזיקים במקרקעין מזה שנים, לרבות השטח המדובר. עוד הם טוענים כי התובעים אינם יכולים לייצג את בעלי הקרקע האחרים וכי קיים הסכם שיתוף בין בעלי הקרקע, הגובר על זכויות התובעים. בית המשפט פוסק לטובת התובעים, וקובע כי הם ביססו את בעלותם בקרקע, לרבות השטח שבמחלוקת. היא מעבירה את נטל ההוכחה לנתבעים, שאינם מצליחים להוכיח את בעלותם החוקית בקרקע הפולשת. בית המשפט דוחה את טענות הנתבעים בדבר היקף השכירות המוגנת שלהם, וקובע כי היא חלה רק על חלקה 17 ולא על חלקה 16, בה שוכן בניין הנתבעים. יתר על כן, בית המשפט קובע כי הנתבעים לא הציגו ראיות מספיקות לכך שהמבנה היה חלק מחוזה החכירה המוגן שלהם, וגם טענותיהם בדבר רישיון מכללא וזכות מעבר נדחות מחוסר ראיות מספיקות. כתוצאה מכך, בית המשפט מורה לנאשמים לפנות את השטח הפולש, המסומן כ"אזור פלישה", ולהרוס את כל המבנים בו עד למועד שנקבע. כמו כן היא פוסקת לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין. פסק הדין יבוצע עד למועד הנקוב, בהיעדר ערעורים נוספים מצד הנתבעים.