עמ"נ 62090-01-17

תקציר

המערערת, אזרחית מולדובה, פנתה לבית המשפט בבקשה לקבל מעמד בישראל על בסיס נסיבות קשות בארץ מוצאה ויחסיה עם אזרח ישראלי. עם זאת, השופטת לא מצאה טעם בטיעוניה. השופט ציין כי ישראל אינה מדינת הגירה, וקשיים כלכליים במדינת האם אינם מצדיקים הגשת בקשה למעמד בישראל. השופטת דחתה גם את הטענות בדבר נסיבות אי-הגשת בקשת המעמד, ולא מצאה כל ראיה להתנהגות בלתי הולמת מצד פקידי המשיב או בן זוגו של המערער. גם טענת המערערת כי היה על המשיבה להפעיל הליך רטרואקטיבי להסדרת מעמד של בת זוג זרה נדחתה, שכן היא אינה חלה על מצבה, בהיותה פרודה מבן זוגה וללא כל ניסיון להסדיר את מעמדה. זאת ועוד, הדגישה השופטת כי שהייתו הבלתי חוקית של המערער בישראל, היעדר קשרי משפחה והיעדר קשרים חברתיים או נכסים בארץ אינם מקימים טענת זיקה. באשר למצבו הרפואי של המערער, קבע השופט כי אין הוכחה למצב מסכן חיים שלא ניתן לטפל בו במולדובה. משכך, נדחה הערעור, והמערער חויב לעזוב את ישראל עד ליום 1.7.2017.