ת"א 54/98

תקציר

התובע, בנק מסחרי, תבע את שמאי המקרקעין, הנתבע מס' 2, ואת חברתו, הנתבעת מס' 1, בגין פיצויים בסך 2,149,315 ₪, בטענה כי הסתמכה על השמאתם הרשלנית בעת מתן הלוואה לצד שלישי, הרקולס. הערכות השווי של הנתבעים, שנערכו בנובמבר 1994 ובינואר 1995, העריכו את נכסיו של הרקולס ב-5.6 מיליון דולר. הבנק טען כי נגרמו לו נזקים לאחר שהנכסים נמכרו במחיר נמוך בהרבה. הנתבעים טענו כי ההערכות שלהם היו סבירות בעת עריכתן וכי הם לא חבו לבנק חובת זהירות לפני 5.11.95. בית המשפט הסכים עם הנתבעים, וקבע כי הבנק לא הצליח להוכיח את יסודות הרשלנות. ראשית, הבנק לא קבע כי ההערכות היו בלתי סבירות בעת שנעשו, ובמקום זאת הציג ראיות סותרות. שנית, הבנק לא הוכיח כי השמאות גרמה לנזקיו הנטענים, שכן מרבית ההלוואות להרקולס ניתנו עוד בטרם נערכו ההערכות. לפיכך נדחתה טענת הבנק כי נגרמו לו הפסדים עקב רשלנות הנתבעים. הבנק חויב לשלם לנתבעים שכר טרחת עורך דין בסך 240,000 ₪ בתוספת מע"מ, והוצאות הנתבעים עצמם.