מ"ת 48997-07-21

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למקרה של אדם שנתפס מוכר סם מסוכן והואשם ב"עסקה אחרת" בסם מסוכן. ההגנה טענה כי החומר הנמכר אינו מוזכר במפורש בפקודת הסמים המסוכנים, ולכן האישום אינו יכול לעמוד. עם זאת, השופט קבע כי המונח "עסקה אחרת" פורש באופן רחב בפסיקה קודמת, וכולל כל הסכמה לביצוע פעולה אסורה הכוללת סמים מסוכנים, גם אם סוג הסם הספציפי אינו מוזכר. עוד קבע השופט כי די בראיות שהוצגו בתיק כדי להצביע על כוונת המוכר למכור סם מסוכן האסור על פי חוק. נסיבות המכירה, כמו גם הצהרותיו של המוכר עצמו, אישרו זאת. לפיכך, קבע השופט כי קיימות ראיות לכאורה התומכות באישום של "עסקה אחרת" בסם מסוכן. פסק דין זה התבסס על ההקשר והפרטים הספציפיים של המקרה, והשופט הדגיש את ההבדל בין ניסיון כושל לבצע פשע לבין עבירה שהושלמה, והזהיר כי האחרון מחייב זהירות רבה בפרשנות.