ת"א 1594/06

תקציר

מדובר בסכסוך משפטי בין התובעת, אורלי עטיה ברהום, לבין הנתבעים, יעקב ומרים בניטה, שהיו שכנים שהתגוררו בבית משותף בירושלים. התביעה מתמקדת באירועים מכפישים לכאורה שאירעו ב-20 בספטמבר 2005 וב-20 בנובמבר 2005. התובעת טענה כי במהלך אירועים אלה, הנתבעים תקפו אותה מילולית בעלבונות, לרבות מונחים כמו "זונה" ו"משוגעת", ועשו מחוות פוגעניות. שורשי המחלוקות נעוצים במתחים מתמשכים על רקע הסדרי מגורים וחילוקי דעות על השימוש בנכסים. פסק הדין קבע כי בעוד ביטויים רבים ששימשו בשני האירועים היו גידופים או השמצות שאינם נחשבים בדרך כלל לשון הרע במובן המשפטי, אמירות מסוימות, במיוחד אלה המתייחסות להיסטוריה הנפשית של ברהום, נופלות בגדר לשון הרע על פי החוק. מנגד, התביעה שכנגד של הנתבעים נגד ברהום נדחתה באופן חלקי, שכן נמצא כי היא הפיצה טענות למעשים מגונים מצד מר בניטה, העולים כדי לשון הרע. עם זאת, בסופו של דבר נמצא כי התביעות של שני הצדדים מקזזות זו את זו, וכתוצאה מכך לא נפסקו פיצויים כספיים. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו המשפטיות.