בש"א 443/02

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה. הבקשה הוגשה מעבר למועד האחרון של 30 יום הקבוע בחוק. לטענת המבקש, השיהוי נבע מטעות בדין, שנבעה מביטולה לאחרונה של הוראה ארוכת שנים שלא הותירה מקום לערעור. הביטול, שהתרחש לקראת סוף שנת 2000, היה תמציתי וייתכן שהביא את בא כוח המבקש להאמין כי אפיק הערעור היחיד הוא באמצעות בג"ץ. השופט מכיר בכך שטעותו של היועץ הייתה סבירה בנסיבות העניין, בהתחשב באופיו המעורפל של החוק ובפרק הזמן הקצר שחלף מאז הביטול. עם זאת, השופט מציין גם כי היועץ היה צריך להתייחס לנוסח מעודכן של החוק. לפיכך, השופט מקבל את הבקשה להארכה, אך קובע כי על המבקש לכסות את הוצאות המשיב שהוצאו לו במסגרת הליך בקשת ההארכה, בסך 2,000 ₪, כולל מע"מ, ריבית והפרשי הצמדה. פסק הדין נעתר לבקשת ההארכה, ומאפשר לבקשת רשות הערעור להמשיך בהליך, תוך הדגשה כי מחדלו של המבקש גרם להתדיינות המשפטית.