המ"ש 10369-06-23

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת המבקש למשפט מאוחר מכמה נימוקים. ראשית, המבקש לא סיפק כל הצדקה לאי הגשת בקשה למשפט במועד או נימוקים מיוחדים כלשהם המצדיקים את קבלת בקשתו המאוחרת. על בית המשפט לבחון האם אי העמידה במועדים הייתה מוצדקת, ובמקרה זה לא סיפק המבקש כל הצדקה תקפה. בנוסף, מתגובת המשיב עולה כי ההודעה על תשלום הקנס נמסרה למבקש כדין. על פי חוק סדר הדין הפלילי, דבר דואר רשום שלא נאסף עקב סירוב או אי חתימה עליו, נחשב כאילו הוגש. אין די בטענת המבקש כי לא קיבל את ההודעה כדי לסתור את חזקת המסירה. המבקש גם לא הציג כל ראיה שתתמוך בטענתו או תסביר מדוע לא דרש את הדואר הרשום. בפסיקה קודמת נקבע כי "חזקת המסירה" קמה כאשר הודעה נשלחת בדואר רשום, ונטל ההוכחה עובר אל הנמען להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו. המבקש לא הצליח להפריך חזקה זו. כמו כן, המבקש לא הגיש את בקשתו בתוך המועדים שנקבעו, והרשעתו כבר נקבעה סופית. תשלום הקנס מרמז על כך שהמבקש היה מודע לאישומים נגדם. המבקש גם לא ציין את תשלום הקנס בבקשתו. מטעמים אלה נדחית הבקשה למשפט מאוחר. למבקש שמורה הזכות לערער על ההחלטה כעניין שבדין. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 27.7.2023.