ת"א 82414-07-25

תקציר

בפסק דין זה, בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט אייל דורון) דן בבקשות לסילוק תביעה על הסף שהוגשו על ידי הנתבעים 3-8. התביעה הוגשה על ידי מר אלעד הרוש, אשר טען כי הוא משמש כראש השב"ח ב"ברית שבט אברהם", ארגון בינלאומי העוסק בתחום התודעה והממשל. לטענת התובע, הארגון עוסק מזה מספר שנים בסחרור העברייני בענף הקנאביס הרפואי בישראל, וכי חברות קנאביס ברישיון משרד הבריאות מבצעות עבירות פליליות באמצעות פרסום מסחרי של סמים מסוכנים. **עיקר הטענות וההחלטה:** 1. **תפקיד "ברית שבט אברהם" והקשר ל"עו"ד חץ-דוד":** התביעה מתוארת כחלק מסדרת תביעות שהוגשו על ידי "ברית שבט אברהם" באמצעות "גנרל הברית", עו"ד חץ-דוד בן עם ישראל (לשעבר דקל דוד עוזר), או על ידי עו"ד חץ-דוד עצמו, כנגד חברות קנאביס רפואי. בית המשפט מציין כי התובע, מר הרוש, אינו מיוצג על ידי עו"ד חץ-דוד, ותפקידו של עו"ד חץ-דוד מסתכם בהגשת מסמכים מטעם התובע. 2. **הנתבעים 3 (בזלת פארמה בתי מרקחת בע"מ) והטענות נגדה:** * **טענות התובע:** נטען כי החברה מבצעת פרסומים לסמים מסוכנים בניגוד לחוק, וכי היא אף הפקה תכנית רשת בשם "מתמודדים" בה הופיע פרסום גלוי וסמוי של סמים מסוכנים. התובע עתר לצו שיורה לחברה למחוק פרסומים, להפסיק עבירות פליליות, למסור לו חומרי צילום מתכנית "מתמודדים" ולהוריד פרקי תכנית זו מהרשת. * **טענות הנתבעת 3:** החברה טענה כי אין לה כל קשר לתכנית "מתמודדים", כי היא אינה מחזיקה בחומרי צילום הקשורים לתכנית, וכי היא אינה קשורה לפרקי התכנית שפורסמו ברשת. נטען כי החברה שהפיקה את התכנית היא נתבעת 2 (בזלת פארמה בע"מ), אשר נמחקה. * **החלטת בית המשפט:** בית המשפט קיבל את טענות הנתבעת 3, וקבע כי לכאורה אין יריבות ואין עילת תביעה כנגדה בקשר לטענות שמקורן בהשתתפות בתכנית "מתמודדים". לפיכך, התביעה כנגד הנתבעת 3 בעניין זה נמחקה על הסף. 3. **הנתבעים 4-5 (עורכי הדין):** * **טענות התובע:** נטען כי עורכי הדין, ששימשו כיועצים המשפטיים של החברות, סיפקו "חוות דעת שגויה" בתשובתם למכתב התראה מעו"ד חץ-דוד, ובכך הפכו למבצעים במשותף של עבירות פרסום בלתי חוקי. התבקש לחייבם להוציא עדכון ללקוחותיהם. * **טענות עורכי הדין:** נטען כי מכתב תשובה שנשלח על ידי עורך דין בשם מרשו אינו יכול לבסס עילת תביעה אישית כנגד עורך הדין, וכי הסעדים שהתבקשו בעניינם אינם מוכרים בדין. * **החלטת בית המשפט:** בית המשפט קבע כי מאחר שהתביעה כנגד החברות נמחקה על הסף, הרי שמקל וחומר אין עילת תביעה כנגד עורכי הדין, שכן עילות התביעה הנטענות נגדם נגזרו מעילת התביעה כנגד החברות. 4. **הנתבעים 6-8 (הבנקים):** * **טענות התובע:** נטען כי הבנקים מספקים שירותים לחברות המבצעות עבירות פליליות, וכי אין לספק שירותים כאלה בניגוד לחוקי הבנקאות והלבנת הון. התבקש להורות לבנקים להתנות המשך שירות בהפסקת ביצוע עבירות. * **טענות הבנקים:** נטען כי התובע אינו הרגולטור המוסמך לאכוף את הוראות הדין על הבנקים, כי הוא אינו צד להסכמים שבין הבנקים לחברות, וכי התביעה מהווה ניסיון פסול להתערב ביחסי בנק-לקוח. כמו כן, לא הוכחה פעילות בלתי חוקית של החברות באופן המצדיק סירוב לנהל חשבון. * **החלטת בית המשפט:** בית המשפט קבע כי גם במקרה זה, מאחר שהתביעה כנגד החברות נמחקה, הרי שאין עילת תביעה כנגד הבנקים. 5. **העדר עילת תביעה אישית וזכות עמידה:** * **טענת סף מרכזית:** בית המשפט קבע כי התובע לא הראה קיומה של יריבות בינו לבין מי מהנתבעים, ולא הראה כי עומדת לו עילת תביעה אישית אמיתית. * **תביעה ציבורית/אכיפה פרטית:** נטען כי התובע מנסה לשמש כ"תובע ציבורי" ולבצע "אכיפה פרטית" של החוק. בית המשפט הדגיש כי סוגיות אלו מטופלות במסגרת חוק התובענות הייצוגיות, ולא בתביעה אזרחית רגילה. * **פסיקות קודמות:** בית המשפט התבסס על מספר פסקי דין קודמים (עניין קרונוס, עניין קנאביז) בהם נדחו תביעות דומות שהוגשו על ידי "ברית שבט אברהם" או עו"ד חץ-דוד, תוך קביעה כי לא עומדת לתובעים עילת תביעה אישית. 6. **התמודדות עם מכתב משרד הבריאות (יק"ר):** התובע הסתמך על מכתב של היחידה לקנאביס רפואי (יק"ר) במשרד הבריאות, המבטא חומרה כלפי פרסומים אסורים. בית המשפט ציין כי הגוף המתאים לטיפול בנושא הוא יק"ר עצמו, וכי היה על התובע למצות את הפנייה לגוף זה. **עקרונות משפטיים והחידושים:** * **סילוק על הסף:** בית המשפט חזר על העיקרון לפיו סמכות סילוק על הסף הינה סמכות דרסטית שיש להפעילה בזהירות, רק כאשר ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד המבוקש. * **היעדר עילת תביעה אישית:** הדגש המרכזי בפסק הדין הוא על היעדר עילת תביעה אישית ואינטרס אישי לתובע. הטענות כי הנתבעים מבצעים עבירות פליליות אינן מספיקות כשלעצמן כדי לבסס תביעה אזרחית אישית, אלא אם הוכח נזק אישי כתוצאה ממעשים אלו. * **תקיפה עקיפה של מדיניות רגולטורית:** בית המשפט פסל ניסיון לתקוף באופן עקיף החלטות והנחיות של הרגולטור (משרד הבריאות) באמצעות תביעה אזרחית, במיוחד כאשר קיים הליך ייעודי לכך (כמו תובענה ייצוגית או פנייה לרשות המנהלית). * **הפרדה בין תפקידי עורך דין ומרשו:** בית המשפט הדגיש כי תשובה שמעניק עורך דין בשם מרשו, במסגרת תפקידו, אינה יכולה לבסס עילת תביעה אישית נגד עורך הדין עצמו. * **הגבולות של "אכיפה פרטית":** התביעה נתפסה כניסיון "לאכוף" חוקים פליליים באופן פרטי, דבר שאינו מקובל ועלול להיעשות רק במסגרת הליכים פליליים או בהליכים ייעודיים אחרים (כמו תובענה ייצוגית). * **היעדר יריבות:** בית המשפט קבע כי התובע לא הצביע על קשר ישיר או על יריבות משפטית בין אישיותו או תפקידו כראש שב"ח לבין הנתבעים, ובפרט לא הוכח נזק אישי. * **התמודדות עם תביעות זהות:** בית המשפט התייחס למספר רב של תביעות דומות שהוגשו בעבר על ידי אותם גורמים, וסילק את התביעה הנוכחית בהתבסס על העקרונות שנקבעו בפסקי דין קודמים. **לסיכום:** פסק הדין מדגיש את החשיבות של עילת תביעה אישית וזכות עמידה, ומונע שימוש לרעה בהליכי משפט לצורך "אכיפה פרטית" של החוק או תקיפת מדיניות רגולטורית באופן עקיף. הדגש הוא על פנייה לגופים המוסמכים (רשויות אכיפה, משרד הבריאות) או להליכים הייעודיים (תובענה ייצוגית) במקום הגשת תביעות אזרחיות כלליות ללא בסיס עובדתי ומשפטי מוצק.