סע"ש 1516-08-13

תקציר

התובעת, מלצרית במסעדת הנתבעת, תבעה את הנתבעת בגין שכר מינימום שלא שולם, גמול שעות נוספות, דמי כוננות, דמי חניכות, תנאים סוציאליים, דמי חגים ופיצויי פיטורים. התובעת הועסקה על פי חוזה שאיפשר לה לבחור בין שתי אפשרויות לתשלום שכר: חלופה א', שבה שכרה יגיע מהתשרים שקיבלה מהלקוחות; או חלופה ב', שבה שכרה ישולם ישירות על ידי המעביד. התובעת בחרה בחלופה א' וחתמה על הצהרה נוספת לפיה אם תטען בעתיד כי לא שולם לה, היא תחזיר את כל הכספים ששולמו לה לפי חלופה א', תוך קיזוז הכספים ששולמו לה לפי חלופה ב', גם אם הסכום שיוחזר יעלה עליהם. בית המשפט קבע, כי התקיימו הדרישות להתייחסות לתשר כשכר, כפי שנקבעו בעניין ענבל מלכא, למעט תשלום זכויות סוציאליות. בית המשפט מצא כי טענותיה של התובעת חסרות תוכן, והיא הייתה מודעת למה היא חותמת. עוד קבע בית המשפט כי התובעת לא פוטרה אלא התפטרה מתפקידה. לפיכך, נדחו תביעותיה של התובעת לשכר מינימום, גמול שעות נוספות, גמול כוננות ושכר חניכות. עם זאת, בית המשפט פסק לתובע 2,285 ₪ עבור דמי הבראה, 1,838 ₪ עבור דמי חופשה ו-1,460 ₪ עבור דמי חגים. התביעה שכנגד של הנתבעת ביקשה השבת סכומים עודפים שקיבל התובע מתשר ופיצוי בגין התפטרות ללא הודעה מוקדמת. בית הדין דחה את תביעת הנתבעת להשבת סכומים עודפים, וקבע כי מדובר ב"איום" פסול שנועד להרתיע עובדים מלפנות לערכאות. עם זאת, בית המשפט קיבל את תביעת הנתבעת לפיצוי בגין התפטרות ללא הודעה מוקדמת ופסק לה 1,726 ₪. לאור דחיית מרבית התביעה וטענות התובע בחוסר תום לב, חויב התובע לשלם לנתבע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 16,000 ₪.