ע"א 631/83

תקציר

במקרה סבוך זה, ביקשה המשיבה, המפיקה תוכניות בידור לילדים, שיפוי באמצעות ביטוח מפני הפסדים כספיים פוטנציאליים עקב אירועים בלתי צפויים כגון ביטולי מופעים, הפרעות או נוכחות נמוכה. פוליסת הביטוח גובשה בחוות דעת של המשיב אך נוסחה בסופו של דבר על ידי המערערים. במהלך הופעה בשנת 1980 נגרמו למשיבים הפסדים כספיים משמעותיים עקב נוכחות נמוכה מהצפוי, אותם ייחסו למזג אוויר גרוע ולפיגוע טרור. בית המשפט המחוזי פסק תחילה לטובת המשיב, ופירש את פוליסת הביטוח באופן ליברלי לכיסוי הפסדים כאשר ההכנסות לא עמדו בהוצאות. עם זאת, בערעור מצא בית המשפט העליון כי פרשנות זו פגומה. בית המשפט הדגיש כי השיפוי צריך להתבסס על הפסדים ממשיים ומוכחים הקשורים סיבתית לאירוע שאינו בשליטת המבוטח. בית המשפט הדגיש את הצורך בתשתית עובדתית לביסוס סיבתיות כזו והעביר את התיק להמשך הליכים כדי לקבוע אם תנאים אלה התקיימו. הם הבהירו כי כל שיפוי צריך לשקף את הערך האמיתי של ההפסדים בדולרים, תוך שימוש בשער החליפין מיום מימוש ההפסד. ערעורה של המערערת מס' 2 התקבל, תוך שהוא מבטל את אחריותה, בעוד שהמשיבה חויבה להשיב פרמיות מסוימות. ככלל, הדגיש בית המשפט העליון עקרונות פרשנות חוזיים לוגיים, תוך הדגשת הקשר הסיבתי בין סיכונים להפסדים.