פש"ר 8831-02-10

תקציר

בשם חייבת הוגשה בקשה להכריז עליה פושטת רגל, לאחר שנתבעו נגדה חובות מוערכים של 1,160,000 ₪. נסיבותיו של החייב היו דומות לאלה של בעלה, קבלן בניין שהוכרז פושט רגל שנה קודם לכן. בקשתה של החייבת נתקלה בהתנגדות מצד המנהל המיוחד, בטענה כי חובותיה נוצרו בחוסר תום לב, מתוך ידיעה שלא תוכל לפרוע אותם, וכי תוכל להשתלב בשוק העבודה. בעוד שהחייבת אכן חתמה על ערבות להלוואה שנטלה החברה של בעלה והיו לה חובות ארנונה נוספים, בית המשפט מצא כי חובות אלה לא נוצרו בזדון. החייבת לא עבדה משנת 2000 ולא הייתה צפויה להתחיל לעבוד כעת, בהתחשב בגילה ובנסיבותיה. יתר על כן, החייבת עמדה באופן עקבי בתשלומיה בהליך ודוחותיה, אף שלא זכו להתייחסות מספקת, לא הצביעו על הוצאות מופרזות. בית המשפט, בהדגישו את הצורך לאפשר לחייבים הגונים התחלה חדשה ובהתחשב בחלוף הזמן מאז יצירת החובות, הכריע לטובת החייב. פסק הדין הכריז עליה כפושטת רגל, תוך שילוב מאמצים עם ההליכים המתנהלים נגד בעלה של החייבת, והורה לחייבת להמשיך בתשלומים החודשיים בסך 500 שקל.