ע"ו 5441-05-09

תקציר

הערעור והערעור שכנגד מתייחסים להחלטת ועדת ערר שאישרה חלקית תביעת נכה משוחרר להטבות לפי חוק הנכות. החייל המשוחרר טען כי התקף הלב שלו נגרם כתוצאה מתנאי שירותו הצבאי. ועדת הערר הכירה בקשר סיבתי חלקי בין התקף הלב של החייל המשוחרר לבין שירותו הצבאי, והובילה לערעור ולערעור שכנגד על הקביעות העובדתיות והמשפטיות שהתקבלו. באופן ספציפי, העררים מתייחסים לכך שהוועדה אימצה את גרסתו הכבושה של החייל המשוחרר לאירוע חריג של חדירת מחבל שהתרחש זמן קצר לפני התקף הלב שלו. בית המשפט מוצא כי ועדת הערר שגתה באופן מהותי בקביעתה העובדתית ביחס לאירוע זה, שכן התבססה על פרשנות שגויה של מכתב ממפקדו של המשוחרר. עוד קובע בית המשפט כי טענתו של החייל המשוחרר בדבר אירועי דחק חריגים אחרים שהובילו להתקף הלב שלו אינה נתמכת וממוקדת באירוע הכבוש. כמו כן, חוות הדעת הרפואיות שהוצגו תומכות בהיעדר קשר סיבתי בין פעילות מבצעית שגרתית לבין התקף לב של החייל המשוחרר. באשר לטענות החדשות של החייל המשוחרר בדבר רשלנות רפואית, קובע בית המשפט כי בצדק הן לא נדונו על ידי ועדת הערר שכן הן לא הועלו קודם לכן בפני הממונה על הפיצויים. הערעור מתקבל, הערעור שכנגד נדחה, ונקבע כי אין קשר סיבתי בין שירותו הצבאי של החייל המשוחרר לבין התקף הלב שלו.