ת"ק 48194-04-14

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב ראובן, ששכר את שירותיו של שמעון כדי לפרסם את עסקיו באמצעות תקשורת. שמעון, לעומת זאת, שלח מודעות לאנשים שלא הסכימו לקבלן, בניגוד לחוק התקשורת הישראלי. ראובן טוען כי לא ידע על ההפרה ונקט באמצעים סבירים כדי למנוע אותה. שאלת המפתח היא האם ראובן, כמפרסם, חייב בפיצוי ללא הוכחת נזק. השופט בוחן ביטוב לעומק את חומר הראיות ומגיע למסקנה כי ראובן לא פעל באשמה, שכן האמין באמת ובתמים ששמעון יפעל על פי החוק, ולכן אינו אחראי לפרסום הבלתי חוקי. בנוסף, השופט מציין כי מטרת החוק היא להרתיע דואר זבל, ולא להעשיר את הנמענים. מכיוון שראובן לא פעל שלא כדין, אין צורך בפיצוי. השופט דוחה את התביעה ומורה לתובע לשלם את הוצאותיו של ראובן במקומו. תוצאה זו, מסביר השופט, משמשת כגורם מרתיע תוך הימנעות מענישה בלתי צודקת. ככלל, פסק הדין מדגיש כי על המפרסמים לנקוט אמצעים סבירים למניעת פרקטיקות בלתי חוקיות, ובתי המשפט יבחנו את אשמתם בעת קביעת האחריות והפיצוי.