ע"פ 5874/00

תקציר

המערער, ארנלדו לזרובסקי, ערער על הרשעתו בעבירות מין שבוצעו בקטין במועדון ספורט שבו עבד כמנקה. ההרשעה התבססה בעיקר על עדותה של המתלוננת, שהעלימה את האירוע במשך מספר שנים. המערער טען, כי שגה בית משפט קמא בכך שלא התיר ראיות נוספות, כי העלמת עדותה של המתלוננת פגעה במהימנותה, וכי סתירות בגרסאות המתלונן היו צריכות להביא לזיכויו. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור. בית המשפט קבע, כי הראיות הנוספות שביקש המערער לא היו משפיעות על תוצאת המשפט וכי השיקולים להתרת ראיות נוספות לאחר הכרעת הדין דומים לאלה שבשלב הערעור. עוד נקבע כי העלמת עדותה של המתלוננת אינה חריגה בהתחשב באופי העבירות וכי הסתירות בגרסאות המתלוננת אינן מהותיות וניתנות להסבר. באשר לעונש, מצא בית המשפט כי בית משפט קמא ערך איזון ראוי בין חומרת העבירות לבין נסיבותיו האישיות של המערער. לפיכך, הערעור על ההרשעה וגזר הדין נדחה.