עב"ל 86/08

תקציר

שני ערעורים אלה מערערים על שיטת חישוב הגמלאות למבוטחים שנזקי העבודה שלהם נשקלו מחדש ונמצא כי אחוזי הנכות שלהם גבוהים מכפי שנקבע בעבר. המערערים טוענים, כי יש לחשב את קצבתם על פי גובה הכנסתם האחרון, הגבוה מזה שהיה בעת קביעת הנכות הראשונית. עם זאת, המשיב, המוסד, גורס כי הפנסיה צריכה להתבסס על ההכנסות המוקדמות יותר, הנמוכות יותר. בית המשפט, בהסכמת המשיב ופסקי דין קודמים רלבנטיים, דוחה את הערעורים. פסק הדין מעוגן בחוק הביטוח הלאומי, שמטרתו להגן על המבוטחים באמצעות שמירה על רמת חייהם לאחר פגיעה בעבודה. מכיוון שפגיעות בעבודה נחשבות להקטנת ההכנסה, שימוש ברמת ההכנסה המוקדמת יותר מועיל להם. יתר על כן, הוראותיו המפורשות של החוק קובעות את ההכנסה המשמשת לחישוב כגובה בקביעת הנכות הראשונית. זאת, אלא אם צוין אחרת, והיעדרם של מפרטים אלה מצביע על כך שקביעת נכות מחדש היא חלק מהתהליך המקורי. גישה זו, ששורשיה בפסיקה קודמת, נתפסת כמועילה באופן כללי וישימה גם אם ההחמרה נובעת מגורמים חיצוניים, אם כי במקרים כאלה ייתכן שיהיה צורך בתביעה נוספת. פסק הדין מחזק את העיקרון לפיו רק דרגת הנכות נבחנת מחדש במהלך הליך הבחינה מחדש, בעוד שמועד הקביעה והשכר נותרים ללא שינוי.