ע"א 4931/20

תקציר

בסכסוך ארוך שנים בין בני משפחה על נכסים בירושה, הוגש ערעור על שופט בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו על כך שלא פסל את עצמו מלדון בתיק. המערערים טענו כי השופט דן מראש בתיק והביע עמדה נחרצת, תוך יצירת חשש ממשי להיעדר משוא פנים. הערעור פירט שורה מורכבת של הליכים הנוגעים לירושה, שכללו ניסיונות למנות בורר, ואת דברי השופט במהלך דיון שנראה היה כי הם נוטים להורות על פירוק השותפות. המשיבים טענו כי השופט בסך הכל מנסה לנהל את ההליך ביעילות ולעודד את הצדדים להגיע להסכמה. הערעור נדחה, שכן נמצא כי דברי השופט אינם מצביעים על חוות דעת סגורה ונעשו כדי לבחון פתרונות אפשריים. עוד צוין בהחלטה כי טרם התקבלה החלטה סופית לגופו של עניין, והשופט טרם הכריע בבקשה למתן ארכה לתגובה לבקשה זמנית. משלא נמצאה עילת פסילה, הערעור לא צלח, והמערערים חויבו בהוצאות המשיבים.