ת"צ 35197-03-12

תקציר

עותר הגיש תביעה ייצוגית נגד מפעיל חניון, המשיב, בדרישה לערער על שיטת החיוב שלו. המשיבה, בבעלות עיריית תל אביב-יפו, מפעילה 31 חניונים בעיר בתעריפים שונים. במגרשים בתעריף שעתי גובה המשיב מנהגים הנכנסים לפני השעה 16:00 תשלום שעתי לכל משך חנייתם, גם לאחר השעה 16:00. המבקש טען כי נוהג זה מהווה הפרת חוזה, וביקש להגביל את דמי החניה לנהגים אלה ב-14 ₪ לאחר השעה 16:00. בנוסף, טען המבקש לחוסר תום לב, עשיית עושר שלא כדין והפרת חוקי הגנת הצרכן מצד המשיב. בית המשפט הגיע למסקנה כי פרשנותו של המבקש לחוזה אינה עולה בקנה אחד עם לשונו הברורה של ההסכם, ובפרט תנאי הקובע כי כלי רכב הנכנסים לפני השעה 16:00 יחויבו מדי שעה בעת היציאה. השופטת ציינה כי טענת המבקש להפרת חוזה לא הייתה משכנעת, שכן שיטת החיוב של המשיב צוינה במפורש על שלטי החניון. זאת ועוד, טענות המבקש בדבר דיני הגנת הצרכן וחובת תום הלב לא היו משכנעות דיין כדי שבית המשפט יקבל את התביעה. ככלל, השופטת לא מצאה אפשרות סבירה להצלחה בשאלות המשותפות של המבקש לעובדה או למשפט ודחתה את הבקשה לתביעה הייצוגית. המבקש חויב לשלם את הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין, עם אפשרות להגיש תביעה אישית בתוך 21 יום.