ב"ל 71429-11-17

תקציר

הערר מתייחס לשתי החלטות נפרדות בעניין קצבת הנכות של המערער: החלטת הוועדה הרפואית לעררים והחלטת ועדת הערר (אי כושר). התביעה הראשונה, כנגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים, נדחית. החלטת הוועדה בדבר אחוזי הנכות של המערער מבוססת על בדיקה רפואית ואין לבית המשפט סמכות להתערב בקביעות רפואיות אלה. הערעור אינו מסביר די הצורך כיצד טעתה הוועדה בניתוח המסמכים הרפואיים, ובית המשפט מסכים עם שקלול אחוזי הנכות על ידי הוועדה. על החלטת ועדת הערר (אי כושר) הערר מתקבל. הוועדה לא בחנה את המערערת כדי להעריך את יכולתה התפקודית, המהווה פגם משפטי. התיק יוחזר לוועדה לבדיקה והחלטה חדשה, גם על סמך תוצאות בדיקה זו. לבסוף, נדרש המשיב לשלם למערערת הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ בתוך 30 יום, ושני הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשה למתן רשות ערעור על פסק הדין בתוך 30 יום מיום הגשתו.