ע"ע 1303/00

תקציר

בפסק הדין התקבל ערעור הדורש כי המערערת תקבל שכר מלא למשך שנה עם התאמות הפרשי הצמדה וריבית, שישולמו מדי חודש ממועד התשלום. כמו כן על המשיב לשלם למערער הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪ בתוך 30 יום, או לשאת בחיובים נוספים. עניינו של המקרה בסכסוך עבודה בו ביקשה המערערת פיצויי פיטורים בגין עבודתה במשרד החינוך וטענה לזכאות לתגמול במהלך שנת לימודיה בארה"ב. פיצויי פיטורים למשך שנתיים ניתנו, אך לא עבור תקופה קודמת כפי שכבר קיבלה ממעסיקים קודמים. למרות שלא התקיימו תנאי שכרה במהלך לימודיה בארה"ב, תביעה להמשכיות בשירות המדינה לפני 1993 נחשבה כבלתי מוכחת, שכן היא שולמה על ידי עמותות ולא ישירות על ידי המשרד. יתר על כן, העסקתו של המערער לא הוגדרה כקבועה על פי החוקים והנהלים הרלוונטיים בשירות המדינה, למרות ראיות המצביעות על העסקה כפולה על ידי המשרד והעמותות. בית הדין מצא את התנהלות המשרד באי חידוש החוזה שלה מפוקפקת אך לא בלתי חוקית ולכן לא קבע סעדים בגין פיטורים שלא בצדק. בעוד סגן הנשיא הציע פיצוי הולם והכרה בקביעות, ההחלטה הכוללת העדיפה את הנימוקים של אדלר לגבי חוקיות, מתן פיצויים אך לא הארכת הטבות או תשלום במהלך המחקר. ייצוג המדינה נדרש לתקשורת מטעה שהשפיעה על ציפיותיו של המערער, שהובילה לפסיקה כוללת לפיצויים כספיים ספציפיים אך לשלילת אחרים, לרבות מלוא השכר בגין לימודים בחו"ל. על המזכירות הוטל להעביר את ההחלטה לקרן וקסנר.