ע"א 169/94

תקציר

בית המשפט העליון הכריע בערעור שדן בסכסוך חוב בין המערערת, אשר שימשה כמתווכת בעסקאות פיצויים בין חברות פורטוגליות (המשיבות) לבין רומניה. השאלות העיקריות היו האם המערער אחראי אישית לחוב והאם עומדת למשיבים זכות לתבוע אותו, שכן החוב הוקצה לחברה רומנית. בית המשפט מצא כי המערער נושא באחריות אישית שכן שם החברה המוזכר במסמכים הרלוונטיים לא כלל את הכינוי 'בע"מ' והוא לא פירט את תפקידו בחברה. עוד נקבע כי די היה במשיבים להוכיח כי החוב הוחזר להם, ועל כן קמה להם הזכות לתבוע. באשר לטענת ההחזר של המערער, קיבל בית המשפט את טענתו כי החזיר 125,000 דולר, אך דחה את טענותיו ליתרת הסכומים. השופטת דחתה גם את תביעתה שכנגד של המערערת, שנטענה להפרת חוזה על ידי המשיבים, וקבעה כי הראיות שהוצגו אינן תומכות בקיומו של הסכם מחייב. משכך, נדחה הערעור בשינויים, תוך הפחתת הסכום שנגבה מהמערער ב-125,000 דולר, והוא חויב בהוצאות המשיבים בסך של 30,000 $.