ע"מ 1572-02-14

תקציר

הערר הוגש על ידי יוצא צה"ל בעל זכויות בתחנת הדלק פז פסגת זאב על החלטת רשויות המס לדחות את ניכויי הוצאות המימון הנטענות שלו לשנים 2006-2009. המערער טען, כי ההלוואות שקיבל מחברת פז נפט שימשו למימון הוצאות עסקיות ולפיכך יש לחייבן בניכוי מס לפי סעיף 17(1)(א) לפקודת מס הכנסה. בית המשפט מצא כי אף שתביעתו העקרונית של המערער הייתה מוצדקת, הוא לא הביא ראיות מספיקות להוכחת היקף ההוצאות הקשורות לעסק, העולה על הסכומים שכבר הוכרו על ידי רשויות המס. לגופו של עניין, הצליחה המערערת להוכיח כי חלק מכספי ההלוואה שימשו לצרכים עסקיים הקשורים לשני חובות ספציפיים בשנים 2007 ו-2008. עם זאת, סך ההוצאות העסקיות שהוצגו היוו רק כ-20% מסך סכום ההלוואה, והמערערת לא הציגה ראיות ליתר. באשר לניכוי הוצאות מימון בגין חוב לאדם בשם יגאל תם, הסכים בית המשפט עם המשיב כי המערערת לא הוכיחה די הצורך כי החוב שולם בפועל, או כי הוא שימש לצרכים עסקיים. זאת ועוד, קיבל בית המשפט את טענת המשיב כי החוב לתם נופל תחת סעיף 32(5) לפקודה, המונע ניכויים בגין הפסדים או הוצאות המכוסים בחוזי ביטוח או שיפוי, ועל כן הוצאות המימון לא היו ניתנות לניכוי במקרה זה. עוד קבע בית המשפט כי החלטת המשיב להטיל על המערערת קנס גירעון הייתה מוצדקת וכי אין מקום להתערב בהארכת תקופת ההתיישנות לשנת המס 2008. לבסוף, ציין בית המשפט טעות בחישובי המשיב שפעלה לטובת המערערת ולא הורה על תיקונה, שכן המשיב כבר הציע לספוג את הטעות. הערעור נדחה, והמערער חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 50,000 ₪.