ת"א 37300-07-15

תקציר

בית המשפט המחוזי בירושלים פסק לטובת הנתבעת, חברת אינפלקס בע"מ, בתביעה שהגישה התובעת, עו"ד סהר שוקר ינאי, בדרישה לפיצויים בסך 15 מיליון שקל בגין הפרה לכאורה של הסכם סוכנות או הפצה. עיקר המחלוקת נסבה סביב השאלה האם נכרת הסכם בין הצדדים, תנאיו של כל הסכם כזה ושאלת הנזקים הנטענים. ינאי טען כי נקבע הסכם בלעדי לסוכנות/הפצה לשנתיים, המותנה בהצלחתו המסחרית בתקופה ראשונית של חצי שנה. לדבריו, הוא היה עומד בתנאי זה, אך נמנעה ממנו ההזדמנות כאשר אינפלקס סיימה את ההסדר ביניהם לאחר שלושה חודשים. אינפלקס, לעומת זאת, טענה כי ההסכם היה בסך הכל הבנה לבחון את התאמתו של זה ואת הפוטנציאל לשיתוף פעולה, כאשר כל אחד מהצדדים יכול לצאת במהלך תקופת הניסיון. בית המשפט מצא כי הראיות תומכות בעמדתה של אינפלקס. מתכתובות דוא"ל בין הצדדים עולה כי טענתו של ינאי להסכם לשנתיים לא נתמכת, וההסכם, כפי שהובן על ידי בית המשפט, לא חייב את ינאי בהתחייבויות כלשהן, ולכן לא סביר שאינפליק תסכים לתנאים אלה ללא כל התחייבות כספית מצד ינאי. יתר על כן, בית המשפט פירש את ההסכם כפי שטענה אינפלקס, ואפיין אותו כהזדמנות לשני הצדדים להעריך זה את זה, כאשר אינפלקס התחייבה לשלוח דוגמיות בחינם ולהימנע מלהתקשר עם מפיץ אחר במשך שישה חודשים. השופט גם דחה את טענותיו של ינאי בנוגע לפרשנות החוזית, ולא מצא עמימות בחילופי המיילים שיכולה לתמוך בטענתו. באשר לטענה להפרה, קבע בית המשפט כי החלטתה של אינפלקס לבטל את ההסדר לאחר שנודע לה מקטרפילר על אי התאמתו של ינאי, יחד עם איומיו של ינאי בתביעה משפטית, אינם מהווים הפרה חוזית. לבסוף הורה השופט לינאי לשלם לאינפלקס 40 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, והביע צער על התנהלותו של ינאי לאורך כל ההליכים השונים הקשורים לתיק זה.