ת"פ 2549/07

תקציר

הכרעת הדין דנה בשני אישומים נגד הנאשם. האישום הראשון עוסק בעתיקות ללא רישיון לסחר בעתיקות, ומתייחס לשני מקרים נפרדים של מכירת מטבעות עתיקים. בגין האירוע הראשון, משנת 1998 ועד שנת 2003, זוכה הנאשם מחוסר ראיות. עם זאת, במקרה השני, שכלל מכירת מטבע בסביבות אפריל 2001 באמצעות מכירה פומבית שנערכה על ידי רוברט דויטש, הורשע הנאשם על סמך ראיות תיעודיות, עדותו המהימנה של רוברט דויטש ושתיקת הנאשם בבית המשפט. האישום השני הוא החזקת רכוש החשוד כגנוב, הנוגע למספר רב של פריטי עתיקות שנמצאו בביתו של הנאשם. השופט קובע כי התביעה לא הצליחה לספק ראיות מספיקות לכך שהפריטים נגנבו. לפיכך, זוכה הנאשם מאשמה זו מחמת ספק סביר. יש לציין כי השופטת דוחה את טענת הנאשם בדבר תקופת ההתיישנות בגין האירוע השני של האישום הראשון, שכן פעולות החקירה נעשו לפני מועד ההפסקה. כמו כן, השופט דן בקבילות הראיות שהושגו במהלך החיפוש בביתו של הנאשם, ומגיע למסקנה כי אמנם היו אי סדרים מסוימים בהליך, אך הראיות קבילות שכן הפגמים לא השפיעו על גילוי הראיות. בנוסף, השופט קובע כי דברי הנאשם במהלך החקירה אינם קבילים, שכן לא נמסר לנאשם על זכותו להיוועץ בעורך דין, דבר המהווה פגיעה בוטה בזכויותיו. הפרה זו, יחד עם היעדר נסיבות מקלות והעבירות הקלות יחסית בהן הואשם, מביאה לפסילת ההודעות. לסיכום, הנאשם זוכה מהעבירה של החזקת רכוש החשוד כגנוב, אך הורשע בסחר בעתיקות ללא רישיון, ובפרט במטבע שנמכר במכירה פומבית של רוברט דויטש בשנת 2001. השופט מאפשר את פרסום פסק הדין וקובע דיון המשך לטיעונים לעונש.