רע"א 48495-05-25

תקציר

ניתוח משפטי זה עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת ביניים שניתנה על ידי בית משפט קמא. סוגיית הליבה סובבת סביב חוסר הרצון של ערכאת הערעור להתערב בעניינים פרוצדורליים בשלב מוקדם של ההליכים, במיוחד בהשוואה לפסק הדין הסופי. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **כיבוד ערעור על החלטות ביניים:** הכלל, כפי שמודגש בסעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הוא שערכאות הערעור אינן מתערבות בדרך כלל בהחלטות ביניים במהלך משפט. גישה זו נועדה להבטיח רצף פרוצדורלי ולמנוע שמיעת ערעורים שעלולים בסופו של דבר להיות מיותרים או בעלי השפעה זניחה על התוצאה הסופית. עיקרון זה מקבל חיזוק בפסיקה, כולל *LCA 18946-03-25 Vyakowski v. מיכאלי* ו-*רע"א 64356-08-24 אסלה נ' אסלה*. * **נסיבות חריגות להתערבות:** התערבות בהחלטות ביניים הנוגעות לניהול הליכים מוגבלת בדרך כלל למקרים חריגים שבהם ההחלטות אינן סבירות או מעוררות חשש לעיוות דין. כבוד זה נובע מהבנתו הגבוהה של בית המשפט קמא את ההליכים, הצדדים והראיות, כמו גם מהצורך לאפשר לבית המשפט לנהל את הדיון ביעילות. דוגמאות שהובאו בהן נשקלת התערבות כוללות החלטות בדבר זימון עדים או שליחת שאלות הבהרה, כפי שצוין ברע"א 67706-12-24 גירון יזמות ובניה בע"מ נ' אלביט מערכות בע"מ* ורע"א 3762/24 פלונית נ' פלוניוס נ'. מאגר ביטוח הרכב של פול ישראל*. * **גמישות של החלטות ביניים:** הניתוח מדגיש כי החלטות ביניים אינן בהכרח סופיות. לבתי המשפט נותר שיקול דעת לשנות או לשקול מחדש החלטות אלה בטרם יינתן פסק דין סופי, כפי שעולה מהפניות לרע"א 2098/24 אדונייב נ' בנק לאומי לישראל בע"מ* ורע"א 5869/22 פלונית נ' פלוני. מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל*. גמישות אינהרנטית זו תומכת עוד יותר בעקרון אי-ההתערבות בענייני ביניים. * **סיווג "מעין בורר":** חידוש משפטי משמעותי שנדון הוא סיווגו של אדם שמונה על ידי צדדים לחוות דעתם המחייבת כ"מעין בורר", להבדיל ממומחה שמונה על ידי בית המשפט. הבחנה זו חיונית מכיוון שהיא מגדירה את העילות להתערבות שיפוטית בחוות דעתם. בהסתמך על מקרים כגון *ע"א 241/81 שמן תעשיות בע"מ נ' חברת תבלין בע"מ* וע"א 609/93 מרום שירותי תעופה בע"מ נ' רשות שדות התעופה*, התערבות בחוות דעת מעין בורר מוגבלת למקרים של חריגה מסמכות, חוסר הגינות, חוסר תום לב, מרמה, השפעה בלתי הוגנת או חוות דעת שהתקבלה באמצעים פסולים. * **תיקון טעויות פקידות:** הניתוח מבהיר את המסגרת המשפטית לתיקון טעויות סופר במסמכים משפטיים, כולל פרסים. עיקרון זה מושרש בכך שהוא מאפשר לחותם לבטא את כוונתו במדויק. האפשרות לתקן טעויות כאלה משתרעת על פסקי בוררות, ובהרחבה, על פסקי בוררות "מעין בוררים". בית המשפט מדגיש כי המנפיק המקורי של פסק הבוררות נמצא בעמדה הטובה ביותר לזהות טעויות סופר, מה שמחזק את הרציונל הפוטנציאלי לאפשר הבהרה בפני המעין-בורר. טענה זו נתמכת בהפניות ל-*ע"א 159/90 סולל בונה בע"מ נ' ברק אור בע"מ* וסעיפים בחוק בתי המשפט וחוק הבוררות. * **שאלות הבהרה ל"מעין בורר":** הניתוח מניח כי אין מניעה עקרונית לשלוח שאלות הבהרה ל"מעין בורר", ובלבד ששאלות אלה מתייחסות לעילות להתערבות בהחלטתו. זה מייצג גישה משפטית מורכבת, המכירה באופי ההיברידי של מעין בורר. אמנם היכולת לשלוח שאלות הבהרה אינה כפופה באופן קפדני לחקיקה כמו בוררים או מומחים מטעם בית המשפט, אך היכולת לשלוח שאלות הבהרה נתמכת בהסדרים הקיימים למומחי בית המשפט (תקנה 91(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018) ובנסיבות מוגבלות גם לבוררים (למשל, ע"א 9359/17 תדגי נ' עמותת קריית רשב"י*). ההחלטה הסופית להתיר שאלות כאלה נשענת על השאלה האם היא מסייעת באופן יעיל לבירור הסכסוך ומשרתת את עקרון חקר האמת, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי. לסיכום, ההחלטה לדחות את בקשת רשות הערעור מבוססת על העקרונות המשפטיים הקבועים של כיבוד החלטות הביניים בערעור, העילות המוגבלות להתערבות בעניינים פרוצדורליים והמאפיינים הספציפיים של "מעין בורר". הניתוח נוגע גם באופי הגמיש של פסיקות ביניים ובנהלים שנקבעו לטיפול בטעויות סופר.