ת"א 34258-02-21

תקציר

בית המשפט החליט שלא להיעתר לבקשת המבקש לעיכוב הליכי מימוש המשכנתא וכינוס הנכסים שיזם המשיב. המבקש לא הגיש תצהיר לעובדות האמורות בבקשה, אלא הסתמך על תצהיר ישן שהוגש לבקשה אחרת, שלא הספיק. בנוסף, נראה כי לטענות המבקש בדבר מרמה, כפייה והטעיה ביחס לרישום שטר המשכנתא בשנת 2012 סיכויי ההצלחה קלושים, בהתחשב בחתימת המבקש על המסמכים הרלוונטיים. היה גם סיכון שתקופת ההתיישנות תחול על טענות המבקש, שכן המעשים הנטענים התרחשו בסביבות השנים 2011-2012. הבקשה נפגעה עוד יותר בשל השיהוי הכבד בהגשה, למרות הנחיות ברורות של לשכת ההוצאה לפועל כי יש להפנות את טענות המבקש לבית המשפט המוסמך. זאת ועוד, טענת המבקש כי הדירה היא מקום מגוריו הקבוע לא הוכחה ונדחתה על ידי בית המשפט. בהתחשב במאזן הנוחות, נדחתה הבקשה לסעד זמני, והמבקש חויב בתשלום הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין.