ע"א 7279/11

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים שלא לפסול עצמו מלדון בתיק הנוגע לעיזבונם של הוריו המנוחים של המערער והמשיב. בקשת הפסילה המקורית באה בעקבות פסק דין בתביעה נפרדת אך קשורה, בה מצא בית המשפט כי המערער השפיע על אמו וכי התביעה הוגשה לבקשתו. המערער טען כי פסיקתו הקודמת של בית המשפט יצרה רושם של משוא פנים וכי אין להחיל במקרה זה את הפרקטיקה של "שופט אחד למשפחה אחת". עם זאת, פסק הדין מדגיש כי פסיקה קודמת בעניין קשור אינה מהווה אוטומטית עילה לפסילה, שכן בית המשפט מסוגל לקבל החלטות אובייקטיביות. עמדת בית המשפט, לפיה הבעת דעה בהליך קודם אינה מעידה על היעדר משוא פנים, נתמכת בפסיקות קודמות. כמו כן, בפסק הדין צוין כי שופטים דנים כדבר שבשגרה בתיקים בהם מעורבים אותם בעלי דין וכי הדבר נפוץ במיוחד בבתי המשפט לענייני משפחה. במקרה זה, אין סיבה להאמין כי דעתו של בית המשפט אינה גמישה, מה גם שהמקרה הנוכחי כרוך בטיעונים וראיות חדשות. לבסוף, בפסק הדין מוזכר כי טוהר ההליך השיפוטי מכביד על פסילה, צעד משמעותי שעלול להוות תקדים בעייתי. משכך, הערעור נדחה, והמערערת מחויבת לשאת בהוצאות המשיב.