ת"א 2564-02-23

תקציר

בכבוד השופט אמיר ויצנבליט, בפסק דין זה נדונה תביעתה של עיריית רמת השרון נגד הכפר הירוק ע"ש לוי אשכול בע"מ, שעניינה הסכם משנת 2009, לפיו התחייבה העירייה לשאת בתשלום אגרת ביוב עבור הכפר הירוק בנוגע לחלק מהמבנים שבשימושו. העירייה עתרה להשבת הסכומים ששילמה וכן להצהרה על בטלות ההסדר העתידי. **עובדות רקע והסכם:** ההסכם נכרת על רקע הפקעת מקרקעין מהכפר הירוק, שעליהם היו ממוקמות בריכות חמצון לטיהור שפכים. בעקבות ההפקעה, נוהלו דיונים בין הצדדים שהובילו להסכם, ובו סעיף 4.9 קבע כי "המחזיקה [הכפר הירוק] לא תחויב באגרת ביוב וכן לא תחויב בגין באגרת ביוב בגין דירות המגורים שאינן מחויבות בארנונה". מאז כריתת ההסכם, שילמה העירייה את אגרת הביוב במקום הכפר הירוק. **פרשנות ההסכם:** בית המשפט דחה את טענת העירייה כי ההסכם רק העניק פטור לכפר הירוק ללא התחייבותה לשאת בתשלום. בית המשפט פירש את ההסכם, בהתבסס על לשונו, תכליתו, מכלול הדברים בין הצדדים לפני ואחרי כריתת ההסכם, והתנהגותם, כהסכמה שהעירייה תישא בתשלום אגרת הביוב במקום הכפר הירוק. הדבר נתמך בכך שאגרת הביוב משולמת לתאגיד המים והביוב, שאינו צד להסכם, ולכן לא ניתן היה להעניק לו פטור שלא באמצעות התאגיד עצמו, אלא אם הכוונה היא שהעירייה היא שתשלם. **אי-חוקיות ההוראה בהסכם:** בית המשפט קבע כי הוראת ההסכם, לפיה הכפר הירוק פטור מתשלום אגרת ביוב (והעירייה נושאת בו), אינה חוקית. זאת, מכיוון שחוק יסוד: משק המדינה, קובע כי תשלומי חובה ואגרות לא יוטלו, ושיעוריהם לא ישונו, אלא בחוק או על פיו. לפי ההלכה הפסוקה (עניין דירות יוקרה), רשות ציבורית אינה רשאית להעניק פטורים מתשלומי חובה ללא הסמכה מפורשת בדין. אי-חוקיות זו פוגעת בעקרון השוויון ועלולה להעמיס נטל על הקופה הציבורית. בית המשפט הדגיש כי הכפר הירוק עצמו כינה את ההסדר כ"פטור". **תוצאת אי-החוקיות:** בהתאם לסעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, חוזה בלתי חוקי בטל. בית המשפט בחן את תוצאות אי-החוקיות לפי סעיף 31 לחוק החוזים: 1. **הפרדה:** נקבע כי ההוראה הפסולה ניתנת להפרדה מיתר הוראות ההסכם, שכן היא עוסקת בנושא ממוקד (אגרת ביוב) וניתן לראותה כ"שריד" שנותר לאחר שמילאו את עיקר הוראות ההסכם. 2. **השבה:** במקרה זה, ההשבה אינה בליבת המחלוקת. לגבי המקרקעין, הוחלט שלא להורות על השבתם, שכן ההפקעה היא פעולה כפויה ואינה תלויה ברצון הכפר הירוק, וכן מדובר בקרקע המיועדת לצרכי ציבור. 3. **קיום החיוב הנגדי:** בית המשפט נדרש לשאלה האם יש להורות על המשך קיום ההסכם (תשלום אגרת הביוב על ידי העירייה) למרות אי-החוקיות. **השתחררות הרשות מההסכם ("הלכת ההשתחררות"):** בנוסף לבחינת אי-החוקיות, בית המשפט בחן את זכותה של העירייה להשתחרר מההסכם מכוח "הלכת ההשתחררות". הלכה זו מאפשרת לרשות מינהלית להשתחרר מהסכם, בנסיבות חריגות, כאשר צרכי ציבור חיוניים אינם מתיישבים עם המשך הקשר החוזי. בית המשפט מצא כי קיימים טעמים מוצדקים להשתחררות העירייה מהוראת ההסכם: * **מהות ההסכם:** הטלת נטל אגרת הביוב על הקופה הציבורית פוגעת בשוויון ובאינטרס הציבורי. * **תקופת ההסכם:** ההסדר הוא "נצחי" ובלתי מוגבל בזמן, דבר החריג ומקשה על הרשות המינהלית. * **חלוף הזמן:** עברו כ-16 שנים מאז כריתת ההסכם, דבר המצדיק השתחררות. * **שינוי נסיבות:** שיעור אגרת הביוב גדל משמעותית לאורך השנים, דבר המחמיר את הפגיעה בקופה הציבורית. * **העדר הצדקה להסכם:** ההצדקה להסכם, כפי שהוצגה על ידי הכפר הירוק (פיצוי על עלויות חיבור למערכת ביוב ועל עקירת פרדסים), היתה מוטלת בספק רב מלכתחילה, ולא נתמכה באופן מספק. * **אי-חוקיות:** אי-החוקיות המובנית של ההסדר היא טעם נוסף להשתחררות. * **חריגות ההסדר:** הסדר תשלום נצחי של אגרת ביוב כפיצוי על הפקעה חריג בנוף הפיצויים המקובלים. * **מעמד הצדדים:** הכפר הירוק הוא גוף ממשלתי, ולא אדם פרטי חלש, מה שמצדיק שייתפס כאשם משותף באי-חוקיות ההסכם. **סעד כספי ותקופת מעבר:** לאור כל האמור, ובפרט חלוף הזמן, ההשתהות הארוכה של העירייה בנקיטת הליכים, והצורך לאפשר לכפר הירוק להתארגן למצב החדש, בית המשפט דחה את התביעה לסעדים כספיים בגין העבר. עם זאת, לאור שיקולי צדק ועל מנת לאפשר התאקלמות הדרגתית, קבע בית המשפט תקופת מעבר: * החל מתחילת 2027: הכפר הירוק יישא בשליש מאגרת הביוב. * החל מתחילת 2028: הכפר הירוק יישא בשני שליש מאגרת הביוב. * החל מתחילת 2029: הביטול ייכנס לתוקפו במלואו, והכפר הירוק יישא במלוא אגרת הביוב. **סוף דבר:** התביעה התקבלה חלקית. נקבע כי ההוראה בהסכם לגבי אגרת הביוב בטלה, אך כניסת הביטול לתוקף תהיה הדרגתית. הכפר הירוק יישא בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.