עמ"י 4513/10

תקציר

המדינה ערערה על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע לשחרר את הנאשם בתנאים מסוימים עד לדיון בעניינו. הנאשם מואשם בתקיפה בנסיבות מחמירות, החזקת נשק ואיומים, בעקבות אירוע שהתרחש ביום 24.7.10. בית משפט קמא מצא כי קיימות ראיות לכאורה ואין כרסום בראיות אלה, אך שחרר את הנאשם בערבות נמוכה, בטענה כי קיימת אפליה בין הנאשם לבין המתלוננים, שגרסותיהם לאירועים הועדפו על ידי בית המשפט. המדינה טענה כי חלקו של הנאשם באשמה גדול מזה של המתלוננים, וכי שחרורו ללא תנאים מגבילים מהווה סכנה לציבור, במיוחד לאור עונשו המותנה שנגזר לאחרונה בגין עבירה דומה. בא כוחו של הנאשם טען כי הוא פעל מתוך הגנה עצמית, וכי המתלוננים הם התוקפים. שופט בית המשפט המחוזי הסכים עם עמדת המדינה כי לא הייתה אפליה, שכן מרבית הראיות תמכו בגרסת המתלוננים לאירועים, וגרסת הנאשם הכילה סתירות והיבטים תמוהים. השופט התחשב גם בעברו הפלילי של הנאשם ובחומרת העבירות הנוכחיות, והגיע למסקנה כי האינטרס הציבורי בביטחון גובר על כל פגיעה אפשרית בעקרון השוויון. השופט קיבל את הערר, ביטל את צו השחרור של בית משפט השלום והחזיר את סוגיית תנאי השחרור החלופיים לבית משפט השלום לדיון דחוף. הנאשם הוחזק במעצר עד לקבלת החלטה חדשה.