תפ"ח 3593-10-12

תקציר

הנאשם הורשע ברצח אשתו, שנדקרה למוות לעיני בתם בת ה-4.5. בעובדות כתב האישום הודה הנאשם, אשר הודה בעבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין. במסגרת הסדר טיעון הסכימו הנאשם והתביעה כי עניינו של הנאשם נופל תחת סעיף 300א(א) לחוק העונשין, שעניינו מוגבלות שכלית, ועתרו במשותף לעונש של 20 שנות מאסר, שיימנה מיום מעצרו של הנאשם. בית המשפט קיבל את הסדר הטיעון והדגיש כי יש לבטל הסכמים כאלה רק במקרים חריגים. העונש המופחת נומק בהפרעת ההזיות של הנאשם, אשפוזו הקודם עקב מחלת נפש, גילו המתקדם והודאתו, שחסכו זמן ומאמץ. פסק הדין קיבל גם את בקשת התביעה להטיל על הנתבע את הפיצוי המקסימלי שישולם על פי חוק – 258,000 ₪ - עבור בתו הקטינה, ו-100,000 ₪ עבור אחותה של המנוחה, למרות אי כושרה הכלכלי של הנתבעת. השופט קבע כי אופיו האכזרי של הפשע והשפעתו על הקטין מצדיקים את הפיצוי המקסימלי, שיופקד בקופת בית המשפט עבור הקורבנות. על הנאשם נגזרו גם עונשי מאסר על תנאי במקביל, והודיעו לו על זכותו לערער בתוך 45 יום.