ת"א 1550/06

תקציר

התובע, יבואן וסוחר של גרעיני חיטה, תבע מספר נתבעים בגין אי אספקת 8,900 טון חיטה שנרכשה מאגרומטיה, בשווי של למעלה מ-4 מיליון ₪. התובעת טענה כי החיטה אוחסנה במחסני הנתבעת 2 (כראדי), אשר הייתה אמורה למסור אותה לתובע על פי דרישה. התובעת ביקשה להטיל אחריות גם על נתבעים אחרים, לרבות שותפו העסקי הנטען של כראדי (נתבע 3), מזכירתו (נתבעת 4), חברה נוספת (נתבעת 5), בעליה (נתבעת 6), אשתו של כראדי (נתבעת 7) וחברת הסעות בבעלותה (נתבעת 8). השופטת מצאה כי התובע אכן רכש את החיטה מאגרומטיה ושילם עבורה, אך השאלה המרכזית הייתה האם קראדי אישר את הימצאות החיטה שנרכשה במחסניו והתחייב לספק אותה לתובע. השופט הגיע למסקנה כי החתימות על המסמכים המאשרים זאת זויפו על ידי נאשם 4 (אמסלם), מזכירו של כראדי, ולא אושרו על ידי כראדי. אמסלם פעל בשיתוף פעולה עם נאשם 6 (ריינהולד), הבעלים של אגרומטיה, אשר מכר את אותה סחורה למספר סוחרים. השופט קבע כי קראדי לא ידע על כך ולא אישר את התעודות המזויפות. יתר על כן, לא ניתן היה לבסס את אחריותו של כראדי באמצעות הוראות חוק אחרות, לרבות חוק הסוכנות וחוק האפוטרופוסים. השופט דחה גם את טענות התובע נגד הנתבעים האחרים, למעט אמסלם, ולא מצא כל ראיה למעורבותם. יצוין, כי הנתבע 3 (יצחק), בנו של כראדי, לא היה שותף בעסקי אביו, ולא היה בסיס לצרפו לתביעה. השופט פסק לטובת התובעת נגד אמסלם בלבד, והורה לה לשלם לתובעת 4,896,564 שקל, בצירוף ריבית והוצאות. התביעה נגד נתבע 5 נדחתה בשל הליכי פירוק, והתביעה נגד נתבע 6 התעכבה בשל הליכי פשיטת הרגל שלו. לכל אחד מהנתבעים האחרים נפסקו מהתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים ונחתם ביום 16.4.2012.