ב"ל 16051-04-23

תקציר

**ניתוח משפטי של פסק דין ב"ל 16051-04-23 - המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף אנגלשטיין** **פתח דבר** פסק דין זה עוסק בתביעת רופא אורולוג, מר יוסף אנגלשטיין (להלן: "התובע"), להכרה בפגיעות בגב ובצוואר כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נדרש לבחון האם התובע הניח תשתית עובדתית מספקת להוכחת עילת המיקרוטראומה, כפי שנדרש בפסיקה. **עקרונות משפטיים רלוונטיים** 1. **הלכת המיקרוטראומה:** הלכה זו קובעת כי ניתן להכיר בפגיעה בעבודה גם כאשר הנזק נגרם כתוצאה מהצטברות של פגיעות זעירות, שכל אחת מהן אינה מספיקה כשלעצמה לגרום לנזק משמעותי. בדומה לטיפות מים החוררות אבן, נזקים זעירים מצטברים לאורך זמן לנזק ממשי הפוגע בכושר העבודה. * **תנועות חוזרות ונשנות:** לצורך החלת הלכת המיקרוטראומה, נדרשות תנועות חוזרות ונשנות. הפסיקה קבעה כי אין הכרח שהתנועות יהיו זהות לחלוטין, אך עליהן להיות "זהות במהותן" ומופנות למקום מוגדר. תדירות התנועות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אך עליה להיות ממושכת וחוזרת. * **בידוד תנועות:** כאשר מדובר בעבודה מגוונת, בית הדין עשוי לדרוש מהתובע לבודד תנועות ספציפיות המבוצעות ברצף לאורך פרק זמן משמעותי, ולהראות כי תנועות אלו חוזרות על עצמן. * **עומס חריג:** בפסקי דין שונים, ובפרט בעניין מחלות גב, נקבע כי לצורך הכרה בכאבי גב כתאונת עבודה, יש להוכיח מאמץ בלתי רגיל או אירוע פיזי מיוחד שניתן לקשור להופעתם. 2. **נטל ההוכחה:** נטל ההוכחה להוכיח את התשתית העובדתית למיקרוטראומה מוטל על התובע. ככלל, עדות יחידה של בעל דין נבחנת בזהירות יתרה, ורצוי לתמוך אותה בראיות נוספות, כגון עדויות של עמיתים לעבודה או תיעוד רפואי/תעסוקתי. 3. **גיוון בעבודה:** עבודה הכוללת מגוון רחב של תנועות, גם אם חלקן עשויות לגרום לאי נוחות, אינה בהכרח מקיימת את דרישות המיקרוטראומה, אם לא ניתן לבודד תנועות חוזרות ונשנות בעלות אופי ספציפי. **עיקרי פסק הדין** 1. **העדר תשתית עובדתית מספקת:** בית הדין קבע כי התובע לא הניח תשתית עובדתית מספקת להוכחת עילת המיקרוטראומה. עיקר הנימוקים לכך הם: * **עדות יחידה ללא סיוע:** גרסתו של התובע לא נתמכה בעדויות נוספות או בראיות אובייקטיביות חיצוניות. * **עמימות בתיאור התנועות:** התצהירים והעדויות היו כלליים ומעורפלים ביחס לתדירות, רצף, משך זמן ועומק התנועות שבוצעו. התובע לא הצליח לבודד באופן קונקרטי תנועות ספציפיות שחזרו על עצמן בתדירות מספקת. * **גיוון בעבודה:** עבודתו של התובע כרופא אורולוג הייתה מגוונת וכללה מגוון רחב של פעולות, בדיקות וניתוחים. בית הדין סבר כי גיוון זה, כשלעצמו, אינו מקים תשתית למיקרוטראומה. * **חוסר פירוט לגבי התנועות:** למרות תיאורים של תנועות כיפוף וסיבוב, לא ניתן היה לכמת את תדירותן, משכן, זוויותיהן או את רציפותן באופן שיקים בסיס מוצק לתורת המיקרוטראומה. 2. **בחינת פעולות ספציפיות:** בית הדין בחן בפירוט פעולות שתיאר התובע, כגון ציסטוסקופיות וניתוחים, וקבע לגביהן: * **ציסטוסקופיה:** תנועות הכיפוף בפעולה זו תוארו כתכופות, ספורדיות, אקראיות ובלתי חוזרות באופן שיכול לעלות כדי מיקרוטראומה. תיאורים של ירידה על הברכיים או תנועות בצוואר תוארו כ"לעתים" או במקרים קשים, ולא כחלק מרצף תנועות חוזרות. * **ניתוחים:** * **אופן ביצוע:** חוסר ודאות לגבי כמות הניתוחים שבוצעו בעמידה לעומת ישיבה, והיעדר פירוט לגבי טווחי הכיפוף והזוויות. * **מורכבות הניתוחים:** ניתוחים מורכבים ("פתוחים") תוארו כארוכים ודורשי כיפוף עמוק, אך תדירותם לא הוכחה כמספקת. * **תדירות הניתוחים:** הנתונים לגבי תדירות הניתוחים היו סותרים ולא אפשרו לקבוע כי בוצעו פעולות חוזרות ונשנות בתדירות מספקת. * **שימוש בציוד:** גם לאחר כניסת מוניטורים לשימוש, התובע נדרש לתנועות, אך אלו לא הוכחו כתדירות או רציפות מספיק. * **סיוע בניתוחים:** תפקידו של התובע כמפקח או מדריך לעיתים, ולא כמבצע הפעולה עצמה באופן רציף, הפחיתו את ההסתברות לביצוע תנועות חוזרות ונשנות על ידו. 3. **יישום הלכת עובדיה:** בית הדין הפנה להלכה שנקבעה בעניין עובדיה, לפיה בנוגע למחלות גב, נדרש להוכיח מאמץ בלתי רגיל או אירוע פיזי מיוחד, וכי לא די בתנועות מגוונות. בית הדין הדגיש כי הדרישה לתדירות, זהות ורציפות בתנועות נובעת מהקושי להפריד בין גורמים יומיומיים להתפתחות מחלת הגב לבין גורמים הקשורים לעבודה. **השלכות וחידושים משפטיים** * **הדגשת הצורך בפירוט קונקרטי:** פסק הדין מדגיש את החשיבות של פירוט עובדתי מדויק וקונקרטי כאשר טוענים לעילת מיקרוטראומה. לא די בשימוש במונחים כלליים כגון "תנועות חוזרות ונשנות" או "עומס מתמשך", אלא יש להציג נתונים מדידים (תדירות, משך, זווית, רצף) לגבי התנועות הספציפיות שגרמו לנזק. * **קביעת גבולות להלכת המיקרוטראומה:** הפסיקה ממשיכה להבהיר את גבולות הלכת המיקרוטראומה, ובפרט ביחס למחלות שכיחות כמו כאבי גב וצוואר, אשר להן סיבות מרובות. נדרש קשר סיבתי ברור ומוכח בין התנועות הנטענות כגורמות לנזק לבין תנאי העבודה. * **חשיבות הראיות התומכות:** פסק הדין מדגיש מחדש את חשיבותן של ראיות תומכות (עדויות, מסמכים) מעבר לעדות יחידה של בעל דין, במיוחד כאשר מדובר בתביעות מורכבות הדורשות הוכחת עובדות טכניות ורפואיות. * **ניתוח תפקידים מגוונים:** בית הדין הראה כיצד גיוון בתפקידים, גם אם כללו פעולות פיזיות, עשוי להקשות על הוכחת מיקרוטראומה, שכן כל פעולה בפני עצמה אינה בהכרח עונה על הדרישות של רצף תנועות חוזרות ונשנות. **סיכום** בית הדין דחה את תביעתו של התובע להכרה בפגיעה כפגיעת עבודה על דרך המיקרוטראומה, מכיוון שלא הוכחה תשתית עובדתית מספקת. ניתוח הראיות העלה כי התיאורים של התנועות היו כלליים, חוסר הפירוט לגבי תדירותן, רציפותן ומשכן אינו מאפשר לקבוע כי בוצעו תנועות חוזרות ונשנות באופן המקים את עילת המיקרוטראומה. הפסיקה ממשיכה לנקוט בקו מחמיר יחסית באשר להוכחת מיקרוטראומה, בדגש על הצורך בפירוט עובדתי מדויק וראיות תומכות.