בר"ש 1794/16

תקציר

פסק הדין המדובר נוגע למקרה של התנהגות מקצועית בלתי הולמת כלפי מועמד שהועמד לדין משמעתי על ידי לשכת עורכי הדין בגין אמירה חמורה בכתב נגד עובד ציבור. הצהרתו של המבקש הייתה בתגובה למות כלבו, אשר הועבר להסגר על ידי השירותים הווטרינריים. בית הדין המשמעתי של מחוז דרום הרשיע את המבקש בעבירות של אי התאמה ופגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין, וגזר עליו 48 חודשי השעיה, בהתחשב בעבירות העבר שלו. עבירות קודמות אלה כללו הרשעות דומות. בית הדין המשמעתי הארצי דחה את ערעורו של המבקש על גזר הדין, אך קיבל את ערעורו על גזר הדין, כאשר הדעות חלוקות בין 12 חודשי השעיה ל-36 חודשי השעיה. בית המשפט המחוזי, בבואו לדון בערעורו של המבקש, אישר את ההחלטה, תוך שהוא מתייחס לכתביו הקודמים של המבקש ולחוסר החרטה שלו. ערעורו של המבקש לבית הדין הארצי לאחר מכן, שהתאפיין בבוטות ובחוסר כבוד, לא צלח, כאשר בית המשפט ציין את דפוס התבטאויותיו החמורות ואת ארבע עשרה הרשעותיו המשמעתיות, לרבות בעבירה דומה. בית המשפט, שנהג באיפוק בשל גילו המתקדם של המבקש והקריירה הארוכה שלו, לא מצא כל הצדקה בטיעוניו ושמר על ההשעיה, ובחר שלא להתערב בהחלטה. פסק דין זה, מיום 1.5.2016, מחזק את הצורך של עורכי הדין להתנהל במקצועיות ובאיפוק, גם במצבים רגשיים, ומדגיש את ההשלכות של הימנעות מכך.