בג"צ 769/83

תקציר

פסק הדין של בית המשפט הוא שאדם זקוק לרישיון כדי לעבוד כחוקר פרטי, אותו ניתן לקבל רק על ידי השלמת תוכנית הכשרה של שלוש שנים לחקירות. כמו כן, חוקרים פרטיים יכולים לעבוד רק במסגרת משרד חקירות פרטיות מורשה. התנאים לקבלת רישיון כזה מחמירים, כולל דרישת ניסיון של חמש שנים כחוקר. כוונת המחוקק היא להבטיח כי גופים אלה ינוהלו על ידי אנשי מקצוע מנוסים, ויש לשקול תכלית זו בעת פרשנות החוק הרלוונטי. החוק מחולק לפרקים, כאשר פרקים ג' ו-ד' מכילים לכאורה דרישות סותרות לפתיחת משרד חקירות פרטיות. פרק ג' קובע כי רק בעלי ותק של חמש שנים יכולים לפתוח סוכנות, ואילו פרק ד' מאפשר לכל תאגיד רשום שחבריו הם חוקרים פרטיים לפתוח סוכנות ללא דרישת חמש שנים. בית המשפט סבור כי פירוש החוק כשני פרקים העומדים בפני עצמם יוביל לתוצאות בלתי סבירות, המנוגדות לכוונת המחוקק. כדי ליישב זאת, בית המשפט קובע כי דרישות פרק ג' גוברות, ועל אדם למלא תנאים אלה תחילה לפני פתיחת סוכנות, גם אם בחר לעשות כן באמצעות תאגיד. משמעות הדבר היא כי אדם חייב להיות בעל חמש שנות ניסיון נדרשות ולמלא את התנאים המחמירים של פרק III לפני שהוא רשאי לפתוח משרד חקירות. רק אז הם יכולים להחליט לפעול באמצעות תאגיד, בתנאי שהם מנהלים או דירקטורים בחברה. בנוסף, בית המשפט מדגיש כי יש לקיים את מטרת החקיקה, שהיא להבטיח כי משרדי חקירות פרטיות ינוהלו על ידי אנשי מקצוע מנוסים, וזאת על פני פרשנות מילולית של החוק. לסיכום, בית המשפט הופך את הצו המותנה לקבוע ומחייב את המשיב לפצות את העותר בהוצאות בסך 200,000 ₪. השופטים י' בך וש' נתניהו מסכימים עם החלטה זו.