ע"פ 9647/09

תקציר

במקרה דנן, ערער המערער על עונש של חמש שנות מאסר בפועל שהוטל על בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שכלל הפעלת עונש מאסר על תנאי של שישה חודשים ועונשים נוספים על תנאי המותנים בהתנהגות עתידית. זאת בעקבות הרשעתו, על פי הסדר טיעון, בעבירות של שוד, נהיגה בזמן פסילה, החזקת סמים ושיבוש מהלכי משפט. בית המשפט התייחס גם לאישומים נוספים הקשורים לאירועים קודמים של חבלה ותקיפת שוטר. למרות הרקע האישי הקשה של המערער, הדגיש בית המשפט את חומרת עבירותיו, ובפרט את השוד בתחנת דלק, והשווה אותו לעיסוקים אחרים בסיכון גבוה החשופים לפעילות פלילית. גזר הדין בחן את עברו הפלילי משנת 1997 והגיע למסקנה כי מאמצי השיקום אינם מספיקים בשל עבירות ועבירות חוזרות ונשנות בעת שהיה במעצר בית. תסקיר מבחן מעודכן הצביע על בעיות משמעת במהלך המאסר, המשפיעות על שיקולי השיקום. בית המשפט לא מצא עילה לטענות אפליה הנוגעות לעונשם של המערער ושותפו, והדגיש את עברו הפלילי העשיר של המערער כהצדקה לעונש החמור יותר. בהדגישו את הצורך בביטחון הציבור ובהרתעה, הדגיש בית המשפט את הצורך במאסר כדי למנוע חזרה לפשע. למרות שהכיר בנסיבותיו המשפחתיות והסוציו-אקונומיות הקשות של המערער ובפוטנציאל לרפורמה, הותיר בית המשפט על כנו את העונש המקורי. בית המשפט אף עודד את המערער לעסוק בתוכניות שיקום בכלא, תוך הכרה בכל התקדמות בדיוני שחרורים עתידיים. בסופו של דבר נדחה הערעור, ואישר את החלטתו של בית משפט קמא להעדיף הגנה על הציבור על פני הקלה בהתחשב בעברו של המערער.