ע"א 130/76

תקציר

בית המשפט העליון ביטל פסק דין של ערכאה נמוכה יותר, שלא כפה את קבלתו של המשיב כחבר באגודת המערערים. פסק דינו של בית המשפט המחוזי היה עמום בקובעו כי המשיב רכש את זכויות החברות מאז שנת 1971 מבלי לקבוע את תנאי הקבלה או להתוות את הזכויות עצמן. על פי בית המשפט העליון, פסק דין הצהרתי חייב לבסס את קיומה של זכות ואת המצב שבו היא חלה כדי להיות יעיל. יתר על כן, פסק הדין צריך להיות ניתן לאכיפה מעשית. במקרה דנן, המשיב לא הצליח להוכיח את תנאי הקיבול או את תוכן הזכויות להן הוא טוען. פסק הדין לא היה ספציפי מספיק כדי להנחות התנהגות עתידית ונעדר יעילות מעשית. משכך, הגיע בית המשפט העליון למסקנה כי הערעור ראוי ודחה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והותיר למשיב את האפשרות לתבוע פיצויים במקום. פסק הדין לא פסק הוצאות לאף אחד מהצדדים.