ת"א 44877-06-19

תקציר

בית המשפט פסק לטובת התובעת בתביעה לתגמולי ביטוח רכב כתוצאה מתאונת דרכים. חברת הביטוח הנתבעת סירבה לפצות את התובע בטענה שמסר פרטים כוזבים בכוונת מרמה על נסיבות התאונה. בית המשפט בחן את הראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים ומצא כי אמנם היו סתירות וקשיים בגרסת התובע לאירועים, אך הם לא היו מהותיים או שקריים במכוון. באופן ספציפי, נמצא כי התובע אכן היה נהג הרכב בעת התאונה וכי פוליסת הביטוח שלו כיסתה את התאונה. בנוסף, ציין בית המשפט כי הנתבעת לא סיפקה הסבר חלופי מתקבל על הדעת ולא זיהתה נהג שלא היה מכוסה בפוליסה. כמו כן, בית המשפט שקל את טענת הנתבע כי התובע ניסה להסתיר את זהותו של נהג אחר ומצא אותה בלתי משכנעת. בית המשפט התייחס גם לסתירות מסוימות בגרסתו של הנאשם לאירועים. כתוצאה מכך, קבעה השופטת כי התובעת זכאית לקבל את הסכום המוסכם של 326,156 ₪ פיצויים, אך לא ייפסקו הוצאות משפט בשל המורכבות והסתירות בראיות התובע. השופט הורה לנתבע לשלם לתובע סכום זה, בתוספת ריבית מיום הגשת התביעה. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 14.3.2023.