בד"מ 46/21

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתלונה שהוגשה נגד נמען, שהואשם במספר עבירות הקשורות להתנהלותו בהליך משפטי. סעיפי האישום נגד הנמען כללו הטעיה אסורה, זלזול בבית המשפט, הפרת חובה לסייע לבית המשפט בעשיית צדק, אי שמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין. התלונה עלתה מדיון בהליך בבית הדין לעבודה, שבו לא הופיעו הנמען או בא כוחו. בית המשפט נתן החלטה המורה לנמען לנמק את אי הופעתו, והנמען השיב בבקשה לביטול ההחלטה, הנתמכת בתצהירים. עם זאת, בית המשפט מצא כי הטענות בבקשה אינן נכונות והטיל הוצאות אישיות על הנמען. לאחר מכן התנצל הנמען בפני בית המשפט והסביר כי המידע הכוזב בבקשה נבע מטעות. ועדת המשמעת, לאחר שמיעת הראיות ובחינת המסמכים, זיכתה את מקבל התביעה מכל אשמה. הוועדה קיבלה את טענת ההגנה של הנמען כי מעשיו נבעו מטעות בתום לב והסתמכות סבירה על דברי עורך דינו, עו"ד אסף. הוועדה הדגישה כי התנהלותו של הנמען לא עלתה כדי הטעיה מכוונת או זלזול, וכי הוא פעל במהירות לתיקון הטעות ולהתנצלות בפני בית המשפט. כמו כן, הוועדה ציינה כי היה על המתלונן לשקול פתיחה בהליכים משמעתיים נגד עו"ד אסף, שככל הנראה מסר בתצהיר פרטים כוזבים. החלטת הוועדה התבססה על העיקרון כי במקרה של ספק יש לתת את טובת הספק לנמען. כתוצאה מכך, זוכה הנמען מכל העבירות שיוחסו לו בתלונה, ולא נפסקו הוצאות למי מהצדדים. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של הצדדים ביום שישי, 30.9.2022.